באמת, חשבתי שיהיה לי רע בלבד הזה. שלא יהיה לי למי להתקשר כשטוב, והכי גרוע למי להתקשר כשרע.

מאז הפרידה, אני רק מוקפת בחברים וחברות שלי, גם כאלו שהקשר הפריד בינינו, כולם חזרו ככה לחיים שלי כמעט בלי שאבקש.

הפסיכומטרי עוד לא השתלט עליי, ואני מקווה שעד שישתלט,] אני אמצא בחור להעביר איתו את הזמן הפנוי.

כשהיה לי חבר לא הפסיקו להתחיל איתי, עכשיו כשאני לבד, לא קורה כלום.

ההצעות היחידות שיש לי זה הצעות עבודה.

ארבעה ריאיונות עבודה בשבועיים הקרובים, ויש את התגלית הזו שאני מדריכה בינואר.

איזה כיף לי לבד.

מי היה מאמין.