בלי לומר מילה .

אני לא עומדת בקצב .

הכל עובר מהר מידי ,

כל שעה כל יום כל שבוע .

אני מרגישה כאילו אני מפספסת משהו ,

כאילו אני עומדת לידו ואני לא רואה אותו .

זה הרגשה דיי מעצבנת .

כאילו אני לא רואה משהו שאחרים אולי כן רואים .

 מכתב :

עומר .

אני יושבת מול המחשב ,

וחושבת עלייך .

לא עם שומדבר אחר בעולם רק עלייך .

על המבטים שלך , הפנים שלך , השיער שלך , העיניים שלך ..

עלייך .

אולי אני טיפשה ,

אבל אני לא מבינה .

לא מבינה .

מה אתה פאקינג רוצה ממני .

מה ?

אתה רוצה ש ..

אתה רוצה שאני יחשוב עלייך ?

- אני אחשוב .

אתה רוצה שאני יסתכל עלייך ?

- אני אסתכל .

אתה רוצה שאני ישכח ממך ?

- אני ישכח .

אתה רוצה שאני יפסיק לאהוב אותך ?

- אני אפסיק .

רק תגיד לי מה אתה רוצה .

כי לי כבר נמאס לנחש ולעשות החלטות שגויות .

המצב אצלי ?

אני ?

אוהבת אותך ,

חושבת עלייך ,

ומסתכלת עלייך .

לא רוצה ?

אז לא .

רק תגיד ,

תגיד לי ואני אפסיק .

אני מבטיחה .

אבל המצב הזה ..

כבר גדול עליי .

אני לא יכולה יותר .

אבל ..

זה הכל תלוי בך .

תגיד לי מה שבא לך אני יעשה הכל -

רק תגיד משהו .

אין דבר שלא מזכיר לי אותך .

מה שאני לא עושה - אני חושבת עלייך .

עכשיו זה כבר עצוב .

אתה פאקינג לא יוצא לי מהראש .

כמו איזה מחלה .

אני לא רוצה יותר .

כיי ..

לא טוב לי .

לא טוב לי במצב הזה ,

שאתה לא אומר לי כלום .

רק במבטים ..

אבל ..

מה לעשות שזאת שפה קצת קשה ..

למרות שכבר התרגלתי לזה שזו השפה היחידה בה אנחנו מדברים ..

אני רק רוצה שתדע ..

למרות שאתה כבר יודע את זה ..

אני אוהבת אותך .

אין מספיק מילים בשביל להגיד כמה .

זה רע כמה שהחיים שלי סובבים סביבך ,

כל דבר שאני עושה ,

כל צעד כל תנועה כל משפט שאני מוציאה מהפה שלי ,

אני חושבת עלייך .

אני לא רוצה ,

אני לא רוצה את כל הדבר את זה .

אני רוצה להשתחרר ,

להיות חופשיה .

ובשביל שאני יהיה חופשיה / מאושרת כמו שבחיים שלי לא הייתי ,

אתה חייב לומר לי .

חייב .

אחרי כל הדברים שאני עשיתי ,

אני חושבת שהפעם זה תורך .

ואם אתה לא רוצה ..

תגיד לי .

משהו , לא אכפת לי מה רק ..

תגיד ..

אוהבת אותך כמו שלא אהבתי בחיים שלי אף אחד אחר ,

עמית .