החלטתי לכתוב סיפורר ..
והפעם אני אנסה להתמיד ..
עוד אין לו ממש שם ..
תהנוו .. :]
"אני אתגעגע אליך כל כך ..
זה יהיה כל כך מוזר בלעדייך .. "
"כן גם לי יהיה מוזר בלעדיכם , אני לא רוצה לעזוב ."
"אתה תהיה כל כך חסר .. "
"כן .. "
"אני מצטערת על הכל . ואל תהיה תינוק , זאת הייתי אני .. סליחה ."
"אני יודע שזו לא את , אבל אני סולח ."
"תהנה .."
"תודה .. אני צריך ללכת , ביי "
"ביי ."
נשכתי את השפה .
הוא עזב .
אני לא מאמינה .
אחרי כל השנתיים האלה .
הוא יהיה כל כך חסר לי ..
התאמצתי לא לבכות , אני שונאת לבכות .
אבל אני לא רוצה שהוא יעזוב .
דמעה ירדה מעיניי .
זה באמת עצוב ..
ירדניק : רעות ?
רעותי : היי .. דן עזב .. עכשיו דיברתי איתו .. זה כזה עצוב שהוא עוזב ..
ירדניק : כן .. באמת יהיה מוזר בלעדיו ..
רעותי : אני חושבת שהוא עדיין לא מאמין לי .. דביל ..
ירדניק : אני חושבת שהוא יודע שזו את , הוא פשוט לא רוצה להאמין ..
רעותי : אני באמת מתחרטת על זה ..
ירדניק : לא נורא , כולם עושים טעויות לפעמים ..
רעותי : טוב אני צריכה ללכת , הבטחתי לנעמה שאני אביא לה ת'חולצה הסגולה שלי להיום בערב . נדבר כבר .
ירדניק : סבבה , ביי 3>
רעותי : ביי .. 3>
חזרתי מנעמה .
הלכתי להתקלח , להתארגן לבאולינג .. אנחנו נוסעים כמה ילדים מהשכבה כדי לשכוח מזה שדן עוזב .. רצינו שהוא יבוא גם אבל הוא לא יכל ..
הורדתי את הבגדים ונכנסתי לאמבטיה .
חשבתי על דן , יהיה לי ממש קשה בלעדיו .
לפתע שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל ..
המשךך יבוא ..
: )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Amit .