אוףףף ...
אני לא אוהבת את המצב הזה .
לא טוב לי .
:(
אני אוהבת אותו יותר מידייי ......
פשוט יותר מידי ..
כשיש יום שהוא לא בא אני חושבת לעצמי 'למה לא נשארתי בבית' .
אני מחכה לחופש הגדול .
ולפסח , למחנה פסח .
ולחופש .
אני שונאת בצפר , אני רוצה חופש .
כל בוקר אני מוצאת את עצמי כמה רבע שעה לפני שאני צריכה לצאת ואומרת לעצמי "למה אני לא יוכלה פשוט להישאר בבית ?"
היום בכיתה המורה שלנו עשתה מן דבר כזה , שמתחלקים לזוגות _לא של חברים טובים) וכל אחד מספר לבן זוג שלו דברים על עצמו (לפי מה שהמורה אומרת)
הייתי עם ילדה אחת , חברה שלי אבל לא הכי הכי טובה ..
והשאלה הראשונה הייתה , איזה תכונה של בן הזוג שלך היית רוצה לאמץ .
אז היא אמרה לי :
"הייתי רוצה מך את התכונה שאת כל הזמן ביחד עם אנשים ואז חברותית ואת אף פעם לא לבד"
פאקק את כל כך טועהה !!!!!!!!!!
אני מרגישה לבד כמעט כל הזמן !!!
אף חברה שלי לא מצליחה להבין אותי ,
וזה בסדר אבל אני מרגישה ..
אף אחד לא מבין את הדרך חשיבה שלי , איך המוח שלי עובד , וזה ממש מטריף ..
אני מרגישה לבד כל הזמן כמעט ...
ואז כשאני מרגישה שלא טוב לי עם חברות שלי אני הולכת לבנים , כאילו היי מקורה וכל מיני כאלה והם ידידים שלי וכיף לי איתם כי מהם אני אפילו לא מצפה שיבינו אותי ..
כבר דיי נגמר לי המצברוח לצחוק וכאלה ,
באלי שיהיה כבר חופש ..
רק יום רביעי זה היום הכיייי כיף ,
עם אנשים שאין להם מושג מה עובר עליי ולי אין מושג מה עובר עלייהם ..
להיכנס למציאות אחרת שבה המכנה המשותף של כולנו זה השכל שלנו בלי פשחות ובנות מפגרות שלא מבינות שמדבר ,
עם אנשים שבאמת מבינים עניין ..
זה לא שאני משוויצה שאני חכמה או משהו כזה פשוט ,
אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היה לי את זה .
אני כל כך אוהבת אותו ,
הפסקתי לכתוב מכתבים וכאלה , בזמן האחרון שירים שאים לי ממש ממש בקלות ואני כותבת הרבה יחסית ,
ואני פשוט אוהבת אותו .
כואב לי לראות אותו ..
אני מרגיישה כאילו המבטים זה כאילו , כל פעם זה כמעט המבט נפגש אבל לא .
לא טוב לי .
בכלל .
אוףףףףף ..
תוציאו אותי מפהה !!!!!!
3\>