בלי לומר מילה .

הרגשה מוזרה כזאת ..

זה לא הרגשה של נמאס זה הרגשה של ..

כבר לא אכפת לי .

לא אכפת לי יותר כלום אני רצינית .

הגעתי למסכנה שאני כן מרגישה לעומר משהו ,

וכמה שאני ינסה להתנגד לזה ולהכחיש את זה ,

אני לא אצליח .

ועם שניר ..

לא יודעת ,

לא דיברתי איתו מיום שלישי ..

אבל אני לא חושבת שיצא מזה משהו רציני ,

למרות שיש סיכוי ממש ממש טוב ואנחנו די דומים (באופי , חוץ מהעבודה שהוא דיי סנוב . אבל חמוד .)

הייתי יכולה להיות עכשיו עם חברים ,

אם לא הייתי כל כך עצלנית .

סתם פוסט כי אני חייבת לכתוב משהו ,

אבל אני לא יודעת איך לומר את מה שאני מרגישה .

אולי אני פשוט ..

צריכה ..

לא למצוא לי מישהו אחר ,

פשוט להניח לזה ?

לתת לזמן לעשות את שלו ?

אני יודעת שהזמן עושה את שלו תמיד וזה הכי נכון ,

אבל כולנו בני אדם ובני אדם לא יכולה לשבת ולשתתוק ולחכות שהזמן יעבור .

דיי כבר נמאז לי להילחם בכולם ,

בניתי לעצמי תדמית שלא נותנת לי להיות עצמי ,

זה ממש מפריע לי בזמן האחרון .

ואני אוהבת את התדמית שלי ,

אני דיי מקובלת ,

יש לי מלא חברות שאוהבות אותי ,

יש לי מלא ידידים ,

אנשים מכירים אותי ,

אני נחשבת לילדה נחמדה ,

ויש גם ילדים שאומרים שאני יפה

ותכלס ?

אני דיי מצליחה ברוב הדברים שאני עושה ..

אבל ..

משהו מסריח פה .

כאילו ..

כאילו איזה משהו עומד להתפוצץ .

לא רע לי אם איך שאני ,

אבל אני לא מסתפקת בזה .

אני רוצה להיות אני ,

להפסיק להיות מושפעת מילדים אחרים .

ואני כל כך מושפעת .

למרות ש ,

לא רואים את זה .

אבל אני כן , אני יודעת את זה .

ואני שונאת את עצמי על זה .

אני לא יכולה יותר להתכחש לזה ,

אני אוהבת אותו .

אני יודעת שזה כאילו יום כן יום לא אבל זה לא נכון .

וגם ככה לאף אחד לא אכפת ,

זה לא באמת מזיז למישהו אם אני אוהבת אותו או לא ..

למרות שכל העניין איתו בשבילי זה כמו סימן שאלה אחד גדול .

מה הוא רוצה ממני ?

כאילו ,

במחנה ?

אם הייתי מסתכלת עלי ועליו מהצד ?

הייתי בטוחה שאנחנו מאוהבים ואנחנו פשוט מתביישים לומר את זה אחד לשני .

ואם הוא כן מרגיש אליי משהו ,

למה הוא אמר לי שלא ?

ואם הוא לא מרגיש אליי משהו ,

למה הוא פאקינג ממשיך לשחק בי ?

אני הולכת כמו איזה עיוורת ,

אני יודעת שיש שמה בקצה אור אבל למרות כל המאמצים שלי , אני לא מצליחה לראות אותו .

כבר נגמרו לי הכוחות ,

במי אני פאקינג נלחמת ?

כל הזמן "מה יחשבו עלי" "איזה פטתית אני" .

נמאס .

אני שונאת להרגיש פטתים אבל ..

כזאת אני .

פטתית .

ואני הלא אמיתי לגמרי ?

הייתה אומרת עכשיו :

"זין , שיהיה לכם בכיף , אני פטתית ואם יש לכם בעיה תפתרו אותה לבד"

אבל זה לא נכון .

אני חלשה .

אני פגיעה .

אני פוחדת .

אני לא רוצה שיחשבו שאני פטתית ושיבינו כמה אני פטתית ,

כי זאת אחת מנקודות התורפה שלי .

וגם המראה החיצוני .

במחנה היינו בבריכה והייתי עם בגד יש ביקיני בלי חלק עליון אחרי איזה שנה שלא הלכתי ככה (הגזמתי קצת , תתגברו .)

ורציתי להראות לעולם ,

"תראו אותי אני כוסית אני שווה יש לי גוף יפה אני 'מושלמת' אני לא פגיעה אין דרך שתצליחו לפגוע בי אני חזקה"

שונאת את זה .

שונאת את העובדה שאני צריכה להרגיש ככה בשביל ..

להיות ..

בטוחה שלא יפגעו בי .

אם הייתי מסתכלת על עצמי מהצד ,

הייתי אומרת על עצמי שאני ילדה מסכנה שפוחדת להראות את מי שהיא באמת .

(זה היה רק במקרה שהייתי מכירה את עמית האמיתית מספיק טוב .)

העמית האמיתית .

מי זאת בכלל ?

היא קיימת ?

מישהו שמע עליה ?

מישהו ראה אותה פעם ?

[

לא !!!

פאקינג לא !!!

אני לא אני .

לא אני .

אני ..

מוזר לי .

אני אוהבת את עומר .

אני אוהבת אותו ,

וזו נקודת התורפה שלי .

תתחילו לרדת עליי כמה מכתבים אני כותבת לו ושירים וזה ,

אני יפגע .

הכי הרבה שאפשר אני יפגע .

לפעמים ,

פשוט בא לי ..

להתנתק .

להיות לבד ,

לגמרי לבד .

השנה ?

לא היה לי קטע שהייתי בהפסקה פשוט לבד .

לבד .

תשאלו למה ?

מה יחשבו עלי .

גם השכבה שלי וגם הח'טים .

כי יש כל כך הרבה ילדים שיבואו לשאול אותי מה קרה ולמה אני עצובה ואני יודעת שיהיה לי קשה לשקר להם ולומר שאני בסדר ,

שהכל בסדר ושכלום לא קרה .

עכשיו זה לא הקטע של  "מה הם פאקינג לא רואים" ,

זה "למה אני פאקינג כזאת סגורה ?" .

למה ?

אני רוצה להיות קצת לבד ,

לחשוב לעצמי ורק על עצמי ,

להתנתק מכולם ולחשוב מה טוב לי .

לאן אני ממשיכה , לאן אני הולכת , ואיפה אני נמצאת .

יש לי כל כך הרבה חברות טובות ש ..

שאני עוזרת להן ,

והן גם רוצות לעזור לי ומתעניינות ושואלות וזה אבל ..

אני לא יכולה .

אני לא יכולה להיפתח למישהו עד כדי כך .

אני כל כך צריכה את תמרי עכשיו ,

כל כך ..

מכל החברות שלי ?

היא היחידה שהייתי חושבת לשתף אותה ברגשות הכי כמוסים שלי ,

ואני לא מדברת על אם אני אוהבת את עומר או לא .

זה כבר לא זה .

ואני מצטערת אם אני מעליבה חברות אחרות .

כבר נמאס לי להרגיש מזוייפת ,

נמאס .

אני צריכה ללמוד לחיות כמו שצריך .

לא להסתיר כל כך הרבה דברים מאנשים שרוצים לעזור לי .

אבל אני יודעת שהם לא יצליחו ,

אני סתם ירגיש אגואיסטית אם אני אספר להם ..

ואין אחד כזה ,

אין אחד כזה שיכול לעזור לי .

כל פעם שאני מנגנת אני חושבת על שניר .

זה נחמד דווקא ..

זה כאילו נותן לי אפשרות לחשוב גם על משהו אחר קצת לפעמים .

ותכלס ?

מגיע לו .

ואני יודעת שהוא לא הכי מקובל בעולם כי הוא ממש נחמד והוא חרשן ברמות .

אם עומר אוהב אותי למה הוא אמרא לי שהוא לא אוהב אותי ?

אני לא יכולה ללכת ולשאול אותו למה הוא ממשיך לשחק איתי ,

גם כי זה יפסק ,

וגם כי אני לא רוצה ללחוץ עליו יותר מידי ..

ואני כל כך אוהבת את מה ש"יש" בנינו ,

את התמימות ..

את האי וודאות ,

את העובדה שבמשפט אחד הכל יכול להשתנות ובמשפט אחר זה יכול לחזור למצב הקודם .

והכי אני אוהבת ,

שלמילים ?

כמעט ואין משמעות .

רק הקירבה , המבט ..

המבט הזה ,

כשהוא ישב ליד המדורה והסתכל על האש ,

ואני שבתי לעצמי "הלוואי והוא חושב עלי"

אני כל כך אוהבת אותו .

וכבר נמאס לי לחכות לו בחלומות כי בכמה חלומות שהוא לא יופיע זה רק יותר יכאב כי אני ידע שזה לא באמת קורה .

זה כזה תמים .

הוא באמת לא אוהב אותי ?

דמעה ..

אחת קטנה ..

נופלת על הלחי .

כמה זמן חיכתה הדמעה הזאת שמה ,

רק אלוהים יודע .

יש לי מצבי רוח .

כולם בבית ישנים חוץ ממני .

פוסט שלישי שלי היום .

אני רוצה להילחם בזה .

אבל אני יודעת שאני לא אצליח .

"בנתיים אני לא רוצה .."

מה זה אומר בעצם ?

בנתיים = אולי אחר כך זה ישתנה

אני לא רוצה = וואט זה פאק ?

מה הוא לא רוצה ?

אותי ?

את האהבה שלי ?

שיהיה בנינו משהו ?

מה ?

אוף ..

מצברוח מוזר .

ידעתי שהוא יגיד לי לאא ........

בניגוד לפעם הקודמת שזה היה בשבילי שוק מוחלט ..

הייתי קטנה וטיפשה .

עכשיו התבגרתי

אני בטוחה .

אני צריכה לכתוב .

אני צרכיה לפרוק .

כי אין פה אף אחד לידי שאני אוכל לדבר איתו .

אין .

אני מסתתרת .

מתחבאת .

מכולם .

אין אחד שלא .

אני חושבת ..

כאילו ..

זאת אני , אבל לא עד הסוף .

אף אחד לא באמת מכיר אותי .

אני בכלל לא יודעת עד כמה אני מכירה את עצמי ,

מה אני רוצה .

עכשיו ?

אני רוצה ..

מישהו .

שיהיה שם בשבילי תמיד ,

לא משנה כמה אני אפול הוא תמיד יעזור לי לקום ,

ולא משנה כמה המצב שלי גרוע הוא תמיד יהיה שם .

אני חלשה .

לא חשבתי שאני כל כך חלשה אבל עכשיו הבנתי עד כמה .

הם לא מכירים אותי ,

איך אני מצפה שהם יעזרו לי אם הם בכלל לא מכירים אותי ?

אף אחד ..

לא מכיר ..

מספיק טוב ..

01:01

נחש מי חושבת עלייך .

לא רוצה ללכת לישון .

אולי זה בכל זאת לא אמיתי .

ומחר יהיה יום חדש .

או שלא .

לא רוצה לדעת .

כבר כלום , לא רוצה לדעת יותר כלום .

אני אוהבת להיות לבד .

ואני אוהבת שחור .

ואני אוהבת את עומר .

אני אוהבת .

גם אותי מישהו אוהב ככה ?

יש אנשים שאני באמת חשובה להם ?

אז איפה הם ?

פאקינג איפה הם ?

למה הם לא פה כשאני צריכה אותם ?

מה אני עוד צריכה לעשות בשביל שיהיה כאן מישהו בשבילי ?

מה אני לא שם בשבילכם ?

ההאא ?

משהו עובר עליי .

וזה לא טוב .

אני לא אוותר .

אני אוהבת אותו .

אני אמשיך לאהוב אותו .

עד כמה שאפשר , עד כמה שאני אצליח .

אני אחכה לו כמו שחיכיתי לו עד עכשיו ,

אני אמשיך לחכות לו .

עד כמה שאני אצליח .

גם ככה אין לי לאן ללכת ..

לפחות הוא מרשה לי לאהוב אותו .

אני אוהבת לאהוב .

אבל זה ממש כואב כשלא מחזירים לך אהבה .

אבל אני אמשיך לאהוב .

למרות שאני אוהבת ואף אחד לא שם על האהבה שלי ועל כמה שאני אוהבת .

כי אני טיפשה .

מטומטמת .

אני ילדה קטנה ותמימה .

תפסיקי !!

את תיפגעי בסוף !

ומה שנפגעת עד עכשיו זה כלום לאומת מה שיקרה בהמשך !

אני לא רוצה ,

אני פוחדת ,

רוצה לברוח ,

לא טוב לי .

אני מרגישה כמו משוגעת .

המצב גרוע .

עכשיו אתה מתחיל להבין כמה אני אוהבת אותך ?

ושאני לא אוותר ?

אני אמשיך להילחם עלייך ?

אני יודעת את זה .

כמו שידעתי שתגיד לי היום לא ?

ככה אני יודעת שניהיה ביחד .

פשוט יודעת את זה .

אני אובססיבית אלייך ,

מבין ?

ואני בכלל לא מכירה אותך ..

מי אתה בכלל ?!

מי אתה חושב שאתה ?!

שמת לב מה עשית לי ?!

אידיוט .

לא אתה לא אידיוט ,

זאת אני שאידיוטית .

פאטתית .

טיפשה .

עזבי את זה !1

תני לזה ללכת , לעבור .

תבכי ,

את צריכה את זה !

זה יעזור לך !!

זה יחזק אותך בהמשך !!

למה אני טיפשה ?

למה כלום לא הולך ?

אף פעם , זה לא הולך ..

אני אוהבת אותך .

ועכשיו הולכת לישון ,

אולי בחלום המציאות תהיה יותר יפה .

פשוט אוהבת .

מחכה לך בחלום .

3/>

לא טוב לי .

מוזר לי .

מאוד .

אני צריכה מישהו שיהיה איתי , שיחבק ..

כי אני צריכה את זה ..

אנשים לא באמת יודעים מה אני מרגישה , אני מסתירה את זה מכולם .

אבל כולם .

רק נעם יודעת מה קורה איתי ואם היא לא הייתה קוראת בבלוג שלי אני לא בטוחה שהיא הייתה יודעת ..

לא טוב לי .

בכלל .

אני צריכה לדבר עם מישהו .

אני לא יודעת מה אני רוצה ..

הידיים שלי רועדות ..

ואולי ..

אולי זה לא הוא ?

אולי אני סתם ..

כי הוא הראשון שאני מרגישה אליו ככה אז אני ..

אוף לא יודעת .

אני מרגישה רע .

אבל כמובן שאף אחד לא רואה את זה , לא משנה מה לא רואים עליי ..

היום בשיעור האחרון (אחרי שדיברנו) ידיד שלי נכנס לכיתה ואומר "אח שלך קורא לך החוצה" , ואח שלי לא בבצפר , ואני כזה מהה ..

ואז יצאתי ומאור היה שמה ..

ופשוט ..

כמעט ישבתי שמה על הרצפה ונשברתי ,

מולו ..

והוא לא היחידי שהיה שמה כאילו ..

כל כך רציתי לשבת שמה לבד להיות על הרצפה עם זין אחד ענק על שאר העולם ..

מה אסור לי ?

אני תמיד חייבת להיות החזקה שעוזרת לכולם ושלא צריכה עזרה ?

בימין האחרונים הרגשתי באמת כאילו אני אוויר וכאילו משתמשים בי ..

יש לי עוד כל כך הרבה דברים לשאול את עומר שאני יודעת שאני לא ישאל ..

כמו ..

למה הוא חיכה כל כך הרבה ?

למה הוא נתן לי את ההרגשה שכן יש משהו ?

ואולי ..

אולי הוא כן מרגיש אליי משהו ?

פשוט הוא ..

לא יודעת .

הוא לא אוהב אותי .

הוא לא מרגיש אלי שומדבר .

ואין לו מושג כמה אני אוהבת אותו ..

אני רועדת ..

אוף .

זה מהדברים שיחידים שמראים איך אני מרגישה בפנים ..

למה אני לא יודעת לבכות ?

ציירתי בפחם מקודם .

ציירתי לב שבור ועננים ואפור וברק ורוח .

וגשם .

אני רוצה שתבוא רוח ותיקח את הכלל ..

לא רוצה לחשוב עליו .

אין לי מה לחשוב יותר ,

הוא לא אוהב אותי וזהו .

רע לי מבפנים .

שונאת את ההרגשה הזאת ..

אני מרגישה כאילו משהו תקוע לי בגרון ..

רציתי להתקשר לדניאל אבל ..

ויתרתי על זה ..

אני צריכה מישהו שיהיה איתי !!

אני צריכה עזרה !!

רע ליי !!

אני המצוקה !!

שומעים אותי ?

תעזרו לי !!

אני פה !!!!!

פאקינג תעזרו לי !!
אני צריכה מישהו שיהיה איתיי ..

אין אף אחד שאני באמת יכולה לסמוך עליו ב100% ..

וזה בעיה שלי אני הדפוקה שלא יכולה לסמוך עד הסוף ..

אני כל כך צריכה את תמרי עכשיו ..

:|

אז עכשיו ..

אני צריכה לשכוח ממנו ?

להמשיך לאהוב אותו ולהתמודד ?

להתעלם מהרגשות שיש לי אליו ?

לנסות לא לחשוב על זה ?

כבר לא יודעת ..

אני מתפרקתת ..

חנוק לי בגרון ..

אני פשוט אוהבת אותו ..

יותר מידי .

למה הוא חיכה כל כך הרבה זמן ובסוף אמר לי שהוא לא רוצה ?!

פאקינג למה ?!

הכי לא טוב לי שיש ..

אני מרגישה כאילו אני עומדת להתפוצץ ..

זה רע ..

זה רע רע רע !!

רע ליי !!

תעזרו ליי !!

מה עושיםם ?!

אני מחכה לכם ..

למישהו ..

שיעזור לי ..

אז אני יחכה פה למישהו ..

וימשיך לרעוד לי בקשט ..

נקווה ..

3/>