ניטשה אמר פעם וצדק: "אמונה היא לא לרצות לדעת את האמת."הולכות שולל עצמיות מתבטאות לא רק בכישלון להשיג את המטרה, אלא גם בפגיעה עצמית.
יש לתפוס את המציאות כפי שהיא מוצגת בפנינו.
אין לייפות אותה או לתת לה משמעות שווא מעבר למה שהיא.
הנטייה לתת משמעות לכל פעולה שלנו, בתקווה להעניק לה מהות ותכלית, היא אומנם רציונלית , אך טיפשית.
העיסוק במשמעות קיומנו הוא כה חסר משמעות, עד כי נראה שרוב זמננו אובד דווקא פה.
מאפר הגענו ואל אפר נשוב, הלא כך?
אז למה שלפחות לא ננצל את קיומנו הכה זמני, עד תומו.