"וכמו הרוח,
את מסעירה את הגלים בים-
ואז נוטשת.
זה כמו לשכוח ובשנייה להיזכר "
אתמול בלילה לפני שהלכתי לישון הבטתי באס אמ אס אחד מבן רבים
שגורמים לי חיוך המשדר אושר על פניי , נירדמתי כשהפלאפון אחוז בידי.
בבוקר קמתי עם תחושה מעט משונה,והטיפות שירדו מבעד לחלון גרמו לי לעצב פתאום.
ואז הבנתי ,חלמתי עליו וזה סימן שמבשר שאני מרגישה בודדה.
כשאני חולמת עליו ומרגישה בבוקר ככה,זה מפני שיש בי מין געגוע שמתרוצץ לי באזור הלב.
אני במצב של חוסר וודאות אשר גורם לי לתסכול , בילבול וסיכון.
האם לתת את הלב למישהו שעדיין לא שלם ברגשותיו , לא בטוח שיוכל להחזיר לי אהבה
באותו הגודל שאני יכולה לתת לו , סיכון שהלב שלי לבסוף יהיה שבור לרסיסים לאחר הכול?
ומי יוכל לבוא ולתקן לי אותו ללב חדש,פועם , ומאושר .
לפתע אני עוצרת את המחשבות שרצות לי בראש לפתע אני קולטת
לא מדובר כאן בבילבול,כבר אין מה לעשות בנידון ,גם אם הוא לא בטוח בקשר אלינו..מאוחר מידי ,
אני את ליבי הקדשתי לו
אני יודעת ,בעומק הלב אני יודעת..זה הוא לו ציפיתי זה הוא שחיכיתי שלאחר כל מפגש איתו
אני חוזרת בחיוך ,מכל מילה מבט או חיבוק .טוב אפשר להוסיף גם נשיקה.
קיבלתי את ההחלטה הכי נכונה שיכולתי לקבל , וזה להסתכן למען אהבתו
כי אני אהיה שם תמיד,מחכה,מצפה..לאהבתו .
נכתב בישביל החברה הכי טובה בהשראת סיפור האהבה שלה ושלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ליגה17