יומן פרטי.

אני לפעמים לא מאמינה למה שקורה איתי , אני מרגישה כאילו בבת אחת הכל השתנה בי. אני זוכרת שעד לפני תקופה קצרה,לא הייתי מוכנה להזיז את עצמי,לעבוד,להרוויח כסף ולעבוד בשביל הכסף הזה. כל הזמן הייתי תלויה בהורים,לא הערכתי את הכסף שיש לי,לא הערכתי את ההורים שלי שעבדו בשביל שאני יוכל לקבל בגדים כאלה יפים , ואני בעצם מבינה שהם צודקים. אני מבקשת לפעמים,ואני אבקש,אבל אני אשכרה התחלתי לעבוד כאילו ברצינות,ואם אני חישבתי נכון אני בעצם אמורה לקבל 1100 שקל פחות או יותר בל10.4.

  לא ייאמן שסכום כזה אני מקבלת ואני עובדת בשבילו. בבייביסיטר. זה כל כך הרבה כסף. משהו שההורים לא היו נותנים לי בחיים גם אם הייתי בוכה להם וחופרת להם.

 עד לפני כמה זמן גם ביקשתי כסף לאילת. ובעצם אני מבינה שאת הכסף הזה אני עשיתי אשכרה בחודש אחד,ואם אני אשמור אותו ואחסוך כל פרוטה,יהיה לי גם להיות במלון איכותי עם חברים ולא באיזה אכסניה פשוטה. וככל שאני אחסוך,יהיה לי בעצם לכל מה שאני רוצה. לשיפוץ המכונית שתהיה לי בעוד שבוע,לשבוע באילת עם חברים,לבגדים נורמליים שאני רוצה לקנות...להכל.

אני כל כך מאושרת,למרות כל העצבים שאני מקבלת מהילדים האלה שאני שומרת עליהם , נחמד לי בסך הכל. אני מקבלת כסף,אני לא עובדת ממש קשה. אני בסך הכל מכינה להם אוכל שזה איזה 5 דק' עשייה, ומקלחת אותם שזה גם 5 דק' , וכל השאר אני משחקת איתם ורואה איתם טלוויזיה,ומנשנשת את שניהם לקראת הערב,במיוחד את הקטן...הוא פשוט חמוד ! אם כל הבכי שלו,ההצגות שלו והעצבים שהוא מקבל על שטויות. אני יכולה להתגבר,אני חולה עליו , הוא מותק ..

מידי פעם אני גם מקפלת כביסה,מסדרת להם את כל הבלאגן שעל השולחן, ומטאטאת את הרצפה אם יש פירורים מהאוכל שהם אכלו. אני דואגת להכל ובקרוב גם כשיהיה לי אוטו,אני לא אצטרך ללכת הרבה,אני פשוט נוסעת ומכניסה אותם לאוטו ומגיעים הביתה. מה שכן,הכי מבאס שאני אצטרך תווי חנייה כל הזמן ,וזה כסף ..כמעט יוצא שאני מוציאה את כל הכסף של העבודה על דלק ותווי חנייה. יכול להיות שהפחד שלי להוציא כל כך הרבה כסף יגרום לי לא להשתמש יותר מדי באוטו .. אני עובדת בשביל הכסף הזה,לא רוצה שהוא יתבזבז לי על שטויות. עכשיו אני כן מעריכה את הכסף הזה. הוא כסף שלי , ואני עבדתי בשבילו ..וסבלתי בשבילו.