השיעמום שהזכרתי בפוסט הקודם מתחיל כבר להפוך לדיכאון .

לא דיכאון של "בואו נתאבד החיים חרא" אלא דכאון של "מחר יהיה אותו הדבר" .

נכון שזה לא נוסח מעולה אבל זה מה שיש .

גם השיעמום זה לא שיעמום של "אין מה לעשות", להפך, יש המון מה לעשות אבל זה אותו דבר כל יום .

אני שונאת את השגרה הזאת .

אבל בינתיים אני אנסה לא להראות את זה כי אז המבט שלי יזכיר את המבט של כל האימו קידס הקטנים שאני רואה ברחוב שממש דורשים מכות .

וד"א, מתרבים במהירות וניהיים מכוערים יותר ויותר .

אעמ אז כן, עיצוב חדש ^^

לכבוד הנובייגודD:

וההורים שלי מקשטים את היולקה כי אין לי חשק .

נכון שזה עצוב?D:

אעמ סוףסוף יצאתי אתמול<:

לא היה כיף כמו שציפיתי וגם המוהק של איליה הבהיל אותי -.-

איליה סליחה על אתמול, זה באמת לא היה נחמד מצידי .

בסוף יצא שאני רג ואריאל נפרדנו מכולם והלכנו להסתובב לבד .

לא קניתי מתנות לאףאחד אבל קניתי מתנות לעצמיD:

סוףסוף סיכות מגניבות, חולצה מפרי סטייל ועגיל הרחבה<:

נכון, ההרחבה ממש קטנה, בקוטר של קשית טרופית בערך אבל זה היה שווה את הכאב^-^

אע ואחרכך הלכתי לרג ובדרך ליווינו את אריאל ואיזה לוך נורא הטריד אותנו אז רג רדפה אחריו וכמעט נתנה לו מכותD:

היה לי נורא חבל עליו אם היא הייתה תופסת אותו .

רג אני מצטערת שלא קניתי לך מתנה אבל אני אקנה .

אני מבטיחה .

גם אם אני אצטרך לוותר על הוואנס השני שאני רוצה  *דרמה*

אה חש אבל אין לך ממה לחוש .

אתה מכוער .

השער שלך מכוער.

אתה שמן .

אתה לא יודע להתלבש .

אתה מיתלהב .

יש לך המון אומץ מאחורי מסך מחשב אבל פנים מול פנים אתה פחדן,

אחרכך אתה בא אלי בביתספר ומצפה לחיבוק .

ואתה יודע שאני מיתכוונת אלייך .

האמת, לא אכפת לי לאבד אותך . אתה לא חשוב לי .

תירגע. לפני שאני ארגיע אותך וזה לא יהיה משעשע .

С Новым Годом <: 

סוףסוף .

הורי הכלכך מתחשבים קונים מתנות מחר.

מעניין מה אני אקבל |לא|

אע והכנתי סיגנים לרג אבל הכל יצא יפה אז היא תחליט מה לשיםXD

אמ שיחה הזויה עם נוי הכוסיט אעש3>

בסדר מה איתך?D:

ויק המדליק3>