סופית אני מטומטמת,אני ידעתי שאני אוהבת אותך..סוג של,ואז כשאמרת לי שאתה אוהב אותי במקום להגיד לך שגם אני אותך אמרתי לך שאני לא.
ואני כל כך כל כך מצטערת על זה עכשיו ואני כל כך טיפשהה,אתה לא מדבר איתי כבר,אתה בקושי מסתכל לי בעיניים.
אני רוצה אותך בחזרה אפילו רק בתור ידידים כמו שהיינו פעם,למה כל מי שבאמת חשוב לי בורח ממני?
אני יושבת עכשיו ובוכה כי אני יודעת שזה בגללי,ואוחחח בא לי למות,אני פשוט אוהבת אותך.
אני נדושה ואני הכיייי פתטית בעולם כרגע,כי זאת אשמתי אז מה לעזאזל אני בוכה על זה עכשיו?!
איזה מזל שיש מוזיקהה.
עריכה:
עכשיו אני מבינה כמה זה תלוי במצב רוח (S:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
