אני פשוט מרגישה שאף אחד לא מבין אותי..
אני יושבת פה , מול המחשב , שומעת את השיר החדש ששמתי בבלוג - " What I've been looking for"
ופשוט לא יודעת מה לכתוב.
אז יש לי צורך מוזר כזה להודות לאנשים שאני לא מבינה איך הם סובלים אותי :
אמא - שאתמול הייתה לי איתה שיחת פיוס.. ורק טוב יצא מזה..
תותי - שתמידד איכשהוו גורמת לי להבין דברים שלא הבנתי קודם..
מור - זה שמכין את הספגטי הכי טעים בעולם .. - תמיד מקשיב , מבין , תומך. פשוט אין עלייך בעולם..
אתמול הייתה מסיבה לדנדו'ש.. היה ממש נחמדד (:
באמת שניסיתי לעשות לך הכי טוב שיש בלב..
הפך להיות התפקיד שלי , לנסות ולעשות לאנשים החשובים טוב. - אפילו שלא תמיד אני מצליחה.
ליאור - באמת חשבת ששכחתי אותך?
הבן אדם הכי חשוב לי.
מה אני לא עושה , רק שיהיה לך טוב..
אהפוך את העולם רק בשביל שתחייך..
ולא איכפת לי מהשאר..
אני פשוט לא מבינה את עצמי איך אני יכולה לאהוב כ"כ הרבה .. - תראה מה אתה עושה לי.
אתה - זה שתמיד במחשבות שלי.. שכמה שאני לא אנסה , אתה תמיד תהיה שם..
איכשהו אני אחשוב עלייך תמיד ראשון - בלי שיהיה לי איכפת מהאחרים , אפילו אם הם הכי חשובים לי בעולם..
כי אתה - ליאור בלפולסקי , הוא האחד שאני אוהבת.
אני טיפשה שאני מבטאת את הרגשות שלי ככה , פשוט טיפשה.
אבל שכל העולם ידע.
נטלי...