"איך הבנת שמשהו לא בסדר?"

"תשמע.. אחרי המלחמה.. כולנו פחדנו עדיין.

עבר שבוע.. חודש.. וכולם קפצו מכל טריקת דלת, נלחצו מכל סירנה של אמבולנס..

אבל אחרי חודשיים.. שלושה. זה התחיל להעלם

אצל כולם.

אצל כולם חוץ ממני.

אין שום דבר שאני אגיד שיכול להבהיר לך כמה נורא זה להישאר עם הפחד הזה לבדך

אתה מתחיל לחשוב.. אולי משהו ממש ממש לא בסדר"

"ברור שאני עדיין מפחדת. אני מאז ומעולם הייתי פחדנית אבל-.

אני חושבת שזה שאני מפחדת כל כך הרבה זה מה שעושה אותי לאמיצה.

כל פעם שאני מתגברת על פחד אחד.. אני חזקה יותר.

הרצון לנצח את הפחד הוא זה שמביא אותי להתמודד איתו.

ההתמודדות איתו נחשבת למעשה אמיץ"

"ברור שהפחד לא ימנע ממני להתגייס ולתרום את כל מה שיש לי.

אני מפחדת מתאונת דרכים- זה לא אומר שאני לא אעשה רישיון

אני מפחדת להיכשל בבחינה- זה לא אומר שאני לא עושה בגרויות.

אני מפחדת ללדת- זה לא אומר שאני לא רוצה ילדים ומשפחה.

כן- אני מאוד מאוד מפחדת להתגייס. זה לא אומר שאני לא הולכת להיות חיילת.

להפך- זה אומר שאני אעשה את זה ושאני אהיה החיילת הכי טובה שיכולה להיות."

"יש עוד משהו שאת רוצה לשאול?"
"אמ.. אני שפויה?"
"כן. את שפויה. שפויה מאוד אפילו"

"אתה יכול לכתוב את זה על פתק שאני אראה לאימא שלי?"

"אז.. למה אתם לא רוצים אותי?"
"אנחנו כן. את ילידת יולי יש לך את כל י"ב לפניך"
"אבל.. אפילו לא נתתם לי פרופיל"
"רשום לי כאן שאת פרופיל 97."

"אז אתם תגייסו אותי?"

"אין סיבה שלא. הנתונים שלך מעולים"

"אז אני אהיה חיילת?"
"את תהיי חיילת"

אני אהיה חיילת.

אני אהיה חיילת.

אני אהיה חיילת.

שלכם,