ישבתי עכשיו וכתבתי שני פרקים, אני לא יעלה את שניהם כי אני רוצה להשאיר אותכם במתח.
אבל יצאו לי פרקים ממש טובים,
תהנו 33>
פרק 52-
"לא נורא, זה עבר ונגמר.." אמרתי,
"נכון, את צודקת" הוא אמר
"אני יודעת" אמרתי וחייכתי.
"קופה, " הוא אמר,
"שתוק יא שמן" אמרתי,
"זה לא באמת זה רק הבגדים" הוא אמר מחייך,
"אוו באמת ? בוא נראה.." אמרתי מחייכת,
התחלנו להתנשק ונשכבנו על המיטה והורדתי לו את החולצה ,
הוא הרים לי את החולצה והכניס את היד שלו מתחת לחולצה והעביר לי
בגב צמרמורת נעימה.
"היי זה מדגדג" אמרתי מצחקקת,
"אה באמת ?" הוא אמר, והתחיל לדגדג אותי ואני התחלתי לצרוח ולצחוק.
"דיי.. דייי.." אמרתי מצחקקת,
=פתאום היה צלצול טלפון=
"חח הלו,, " אמרתי מצחקקת,
"מה קרה שאת ככה צוחקת?" אמרה אמא,
"לא פשוט טום מדגדג אותי.." אמרתי,
"אהה.. אוקיי .." היא אמרה,
"מה שלומך ? איך שם ?" היא שאלה,
"הכל בסדר, וממש כיף פה, התגעגעתי לישראל, עוד מעט אנחנו עוזבים
להמשיך את הסיבוב הופעות" אמרתי
"אה.. עוד כמה זמן בערך תגיעי הביתה?" היא שאלה,
"אממ נראלי שבעוד שבועיים ככה.." אמרתי,
"ואת משלימה את החומר של הבית ספר נכון ?" היא אמרה,
"כן אמא " אמרתי כמו ילדה טובה.
"אוקיי , קחי את קייטי היא רוצה לדבר איתך" היא אמרה,
"טוב , ביי אמא" אמרתי,
"ביי" היא אמרה,
"הלו?" אמרתי,
"היי נונה" אמרה קייטי,
"היי קייט" אמרתי,
"מה שלומך ?" שאלה קייטי,
"הכל בסדר מה איתך ?" שאלתי,
"אצלי הכל מצויין, איך שם ?" היא שאלה,
"ממש נחמד פה, לא הייתי פאקינג שנתיים בארץ והרגשתי שלא הייתי הרבה יותר" אמרתי,
"ואוו" אמרה קייט,
"נשמע שממש ממש היית רוצה לחזור.." הא המשיכה,
"לא, עם כל זה שכיף לי פה והתגעגעתי. אני מעדיפה את גרמניה." אמרתי,
"הווו יפה לך" היא אמרה,
"תגידי מה עם אנדרס?" שאלתי,
"אממ הכל טוב איתו, אנחנו עוד מעט מתחתנים, אבל לא עכשיו , לקראת שנה הבאה.." היא אמרה,
"את לא רצינית ?" אמרתי,
"אני כן !" היא אמרה שמחה כל כך,
"אני לא מאמינה!" צרחתי,
"גם אני לא !" היא אמרה,
"וואוו איזה כיף לך !!!!" אמרתי,
"אהאא.." היא אמרה,
"ומה ? איך מתקדמים הלימודים?" שאלתי,
"ממש קשה, אבל מתגברים.." היא אמרה,
"עוד כמה זמן את מוציאה את התואר ברפואת ילדים?" שאלתי,
"בערך עוד שנה" היא אמרה,
"אהה.." אמרתי,
"לא נורא אני מקווה שזה יעבור מהר" היא אמרה,
"כן." אמרתי,
"טוב אני לא רוצה להפריע לך , אני ידבר איתך יום אחר, אוהבת אותך." היא אמרה,
"ביי , אוהבת אותך גם" אמרתי וניתקתי את הטלפון.
טום אמר לי שהוא יורד לשבת בבר עם הבנים ושאל אם אני רוצה לבוא.
"לא תודה, אני קצת עייפה" חייכתי אליו,
"אוקיי, תנוחי יפה שלי" הוא אמר ונשק לי,
"ביי" אמרתי וסגרתי אחריו את הדלת.
שמתי שיר שקט באייפוד והנחתי את הראש על הכרית, ועצמתי את עיניי קלות,
התרכזתי במילים של השיר עד שנרדמתי,
לפני כן המחשבות הציפו את הראש שלי והוא איים להתפוצץ.
חשבתי על זה שאפעם לא הייתי באמת לבד, אפעם לא באמת באמת הייתי לבד.
תמיד הייתה את אמא וקייט שם בשבילי, את אן ומישל בגרמניה, את לידור ואורין וכולם בארץ.
אפעם לא הייתי לבד, גם כשהיה את כל הסיפור עם יונתן, אפעם לא הייתי לבד.
אפעם לא הרגשתי מה זאת באמת בדידות, הרגשתי חוסר אהבה, חוסר צומת לב, הרגשתי רע, הרגשתי טוב, אבל לא הרגשתי מה זאת בדידות.
ובחלום זה פתאום הופיע לי, כל האנשים שחשבתי עליהם לפני שנרדמתי הופיעו שם.
גם יונתן, הוא ביקש סליחה , ואני סלחתי כי זה לא היה בכוונה.
גם לידור ואורין, גם מישל ואן וגם טום , ביל, קייטי, ואמא היו שם, אפילו אבא !
אבא שתמיד פינק אותי בהכל, גם הוא היה שם.
זה היה כמו חלום שקוף. אני ידעתי שאני בתוך חלום, אני ידעתי שאני חולמת.
טום היה שם, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, אמרתי לו שגם אני אוהבת אותו, שהוא ידע את זה לתמיד .
ואז פתאום , משום מקום הגיעה מכונית ודרסה אותו.
התחלתי לצרוח ולהשתגע, וכולם בשנייה אחת נעלמו,
ביל,אמא,קייטי,מישל,אן .. כולם נעלמו, אפילו אבא.
ישבתי על הריצפה ליד טום ובכיתי, צרחתי, ליטפתי אותו, הפנים שלו,
הן נעשו לבנות, והכל פתאום נהיה שחור,
כבר לא היינו ברחוב, וכבר לא ישבתי באמצע הכביש,
הכל מסביבי נהיה שחור, כמו בור שחור וגדול, ורק עלינו, עלי ועל טום היה אור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
