סוריי שלא היה פרק כלכך הרבה זמן.
פשוט אין לי זמן לשום דבר.
יהיה פיצוי !( :
פרק 54-
"יפה שלי, זה היה חלום, אל תדאגי זה לא יתממש" הוא אמר,
"לך תדע.." אמרתי בנימה רצינית.
"את באמת חושבת שזה יכול לקרות. הריי את יודעת שאני לא ישאיר אותך לבד" הוא אמר מחייך,
"אני מקווה" לחשתי לעצמי ונתתי לו לעטוף אותי בחיבוק מנחם.
יום אחר כך עזבנו את ישראל, קצת היה לי קשה להיפרד, דיי נקשרתי שוב לפה.
הבטחתי שוב לכולם שאני ימשיך לדבר איתם, ושאני יחזור בקרוב.
עלינו בשעה 12 וחצי על המטוס לניו יורק. יהיה כיף, חשבתי לעצמי.
טום וביל נרדמו דיי מהר, אן שמעה מוזיקה ומישל קראה ספר.
לא היה לי כלכך עם מי לדבר. ולאט לאט שוב המחשבות הציפו את ראשי,
חשבתי על החלום שהיה לי אתמול, איך זה יכול להיות?
אני לא רוצה להישאר לבד,
אני לא רוצה לאבד את כולם. במיוחד לא את טום.
איכשהו נרדמתי, ושוב החלום היה כל כך דומה לקודם.
רק שבמקום ג'נה הייתה ילדה ג'ינג'ית עם עיניים כחולות ונמשים,
היא נראתה ממש נחמדה בחלום. אבל גיליתי שלא ממש,
בחלום היא הפכה למישהו אחר, ושוב הכל התכסה שחור,
טום עמד מרחוק והסתכל עליי.
ואז פתאום בום ענקי, וטום עמד שם והתחיל לעצום עיניים.
פתאום נהרות של דם הציפו את הרחוב שהשמיים הפכו לשחורים.
טום נפל על הריצפה.
ניסיתי להגיע אליו אבל לא הצלחתי.
הוא פשוט נעלם , נבלע באדמה,
"לא יהיה לך אף אחד ! את שומעת? אף אחד!" שמעתי קול מרושע צועק את זה,
"נעמה" קול מוזר קרא לי.
"נעמה.. נעמה.." שמעתי שוב ולאט לאט התעוררתי,
"נעמה?" שמעתי שוב ופתחתי את עיניי, רואה לפני את גוסטב.
"את בסדר?" הוא שאל,
"אממ כן, מה כבר הגענו?" שאלתי,
"כן, עכשיו כבר 6 בערב.." הוא אמר,
"איך זה עבר מהר!" אמרתי מנסה להסתיר את הבהלה שעדיין הייתה עליי מהחלום.
למה בכל החלומות האחרונים שלי טום מת? או נפצע? ,
מה זה אומר? יש לזה משמעות? ואם כן מהי?
אני חייבת ללכת לאיזה אחת שמבינה בחלומות, שתפרש לי אותם.
חשבתי לעצמי.
ירדנו לאט מהמדרגות ופתאום מישהו דחף אותי ומעדתי בשתים מהן וכמעט נפלתי,
איזו ילדה אחת תפסה אותי. היא נראתה בדיוק כמו בחלום.
היא הייתה ג'ינג'ית עם עיניים כחולות.
"את בסדר?" שאלה אותי באנגלית צחה,
"זאת את!" אמרתי בבהלה,
"מה?" היא אמרה מבולבלת,
"כלום. סליחה. תודה ." אמרתי ומיהרתי לזוז ממנה,
"נעמה? איפה את ?" צעק טום והסתכל לכל הצדדים,
"אני פה!" צעקתי והרמתי את היד,
"לאן נעלמת?" הוא שאל,
"אמ. סתם ירדתי מהר במדרגות.." אמרתי ,
"תגידי הכל בסדר?" הוא שאל,
"כן, בטח שכן" אמרתי במהירות מנסה להסתיר את הבלבול,
"אוקיי.. בואי צריך לנסוע מהר לפני שהמעריצות יבואו.." הוא אמר מחייך ותפס בידי,
פתאום היה פיצוץ. בדיוק כמו בחלום, אבל טום לא נפגע,
"מה ? מה זה היה?" אמרתי מבוהלת,
"אין לי מושג" הוא אמר,
"בואי מפה מהר.." הוא אמר והתחלנו לרוץ לכיון השדה תעופה.
"תגידו מה זה היה?" שאל טום את ביל וגוסטב,
"אמרו לנו שחבלנים מצאו חפץ חשוד. בטח פוצצו אותו.." אמר ביל,
"איפה הייתם?" שאל גוסטב.
"היינו ליד המטוס.. חיכיתי שנעמה תרד" אמר טום,
"אה טוב, יאללה צריך לנסוע.." אמר ביל מחייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
