פרק 55-
נסענו למלון החדש שלנו , אנחנו אמורים להיות שם שבוע בערך ולהמשיך לסיבוב הופעות.
ישבתי במונית דיי בשקט, חשבתי על כל הדברים המוזרים שקורים עכשיו,
"למה דווקא עכשיו?" שאלתי את עצמי,
"נעמה?" שאל טום,
"הא?" שאלתי לא מרוכזת.
"תגידי הכל בסדר?" הוא שאל,
"כן," אמרתי מהרהרת,
"בטוח?" הוא שאל,
"טוב האמת שלא, נכון הילדה הג'ינג'ית שירדה אחריינו מהמדרגות.." אמרתי,
"כן מה איתה?" הוא שאל,
"חלמתי עלייה אתמול בלילה" אמרתי,
"מה ? מה זאת אומרת?" הוא שאל,
"כן, היא הייתה בחלום שלי, זאת היא, גם הפיצוץ ששמענו, בגלל זה נבהלתי כל כך.." אמרתי,
"אולי זה צירוף מקרים?" טום שאל מבולבל,
"אני לא חושבת.. זה כבר פעם שלישית שזה קורה.." אמרתי ,
"זה ממש מוזר.." הוא אמר,
"כן אני יודעת, מעניין מי זאת." אמרתי,
עברו להם ארבעה ימים לא כלכך מוזרים, בלי חלומות עם פיצוצים או אנשים שאני פוגשת יום למחרת,
כל יומיים בערך היו לבנים הופעה, ואני העדפתי ברוב ההופעות לא להיות מאחורי הקלעים.
בגלל שההופעה הייתה מתקיימת סמוך למלון, ממש שלושה רחובות ממנו , הייתי מגיעה עם הבנים וכשההופעה הייתה מתחילה הייתי חוזרת למלון, או שהייתי חוזרת באמצע ההופעה.
משו משך אותי לחזור למלון, ודווקא לבד.
משו בראש שלי אמר לי ללכת לשם, כל פעם.
ואפילו לוותר על בילויים עם הבנים ולהישאר ,
להישאר לבד.
למרות שטום לא רצה ללכת אף פעם ולהשאיר אותי לבד במלון ותמיד היה נשאר איתי גם כשכולם היו יוצאים ביחד.
דיי הרגשתי אשמה.
בגלל זה הייתי יוצאת עם כולם גם כשהקולות המוזרים בראש היו אומרים לי להישאר.
מאז שפגשתי את הילדה הג'ינג'ית בשדה התעופה נהיו לי את הקולות בראש,
מה שהזכיר לי את החלום המוזר עם הקולות שצחקו בקול רם.
אולי היא קשורה?
אולי היא איכשהו גם קשורה לחלום שלי?
החלטתי לחפש אותה.
לא ממש , רק לנסות להבין מאיפה אני מכירה אותה.
היא נראתה לי מוכרת.
היא נראתה לי ילדה שאני מכירה כבר שנים.
למרות הבהלה שלי, הייתי בטוחה שאני מכירה אותה מאיפשהו.
רק רציתי לדעת מאיפה.. ואיך היא קשורה לחלום שלי, לטום ולכל השאר.
זה כל כך מוזר.
התקשרתי לקייט רציתי לספר לה, אולי היא תדע מה לעשות בקשר לזה.
טום שאל אותי כל יום אם חלמתי עוד משהו מוזר, אם היה לי עוד חלום שכלל אנשים שאני לא מכירה.
הוא כל כך מתחשב, הוא כל כך מתוק.
הוא לא כעס עליי בכלל, הוא לא האשים אותי בכל מיני דברים ולא אמר שאני מוזרה.
אני כל כך אוהבת אותו.
שלושה ימים לפני שהיינו צריכים לעזוב החלטתי להתקשר לקייט וסיפרתי לה הכל.
היא אמרה שגם לה זה קרה אבל לפני הרבה שנים וזה היה סיפור קצת מוזר אבל יותר הגיוני משלי.
אצלה היא הכירה את הילדה שהופיעה לה בחלום, כל לילה במשך כמה חודשים היא חלמה על הילדה הזאת.
מסתבר שהיא רבה עם הילדה הזאת והיו לה רגשות אשמה שהיא פגעה בה ועוד כמה דברים שאני לא זוכרת כי חשבתי על הילדה הזאת ומאיפה הכרתי אותה.
אני לא זוכרת שהייתי חברה של ג'ינג'ית , אני לא זוכרת שאפילו פגשתי מישהי ג'ינג'ית בחיים שלי.
אני לא חושבת שהיא מהארץ, ואם היא הייתה מכירה אותי אז היא הייתה אומרת את השם שלי לא?
זה נשמע דיי הגיוני שאם הייתי מכירה אותה היא הייתה אומרת את השם שלי או שהייתי מזהה אותה קצת,
הסיפור הזה מתחיל להפחיד אותי, לפעמים אני מפחדת להירדם בלילה ,
אני מחבקת את טום חזק חזק והוא מלטף לי את הראש,
הוא לוחש לי שהכל בסדר, ושהכל יסתדר עד שאני נרדמת.
אני חושבת שאני מתחילה להשתגע,
אני חושבת שאני לאט לאט מתחרפנת וזה לא יגמר טוב.
אני חייבת להגיע הביתה. להיות בבית , להיות בגרמניה.
החלטתי ביום של העזיבה מניו-יורק לחזור לגרמניה, לא יכולתי יותר.
פחדתי.
לא רציתי להעיק על טום, אני יודעת שזה קצת הפריע לו , אולי אפילו קצת הרבה.
לא מגיע לטום את זה, הוא כל כך אוהב שזה פשוט לא מגיע לו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
