טוב אני שמה לכם את פרק 35+36 כי ביום ראשון
אני נוסעת לטיול שנתי 3 ימים לירושלים!
אז לא יהיה פרק =\
אוהבת 33>
פרק 35-
קייט ואדרס התעוררו בבוקר לקול נעמה ששרה יחד עם הטלויזיה את אחד משיריהם של טוקיו הוטל.
"היי קצת שקט אפשר?" אמרה קייט חצי מסוממת..
"סדרי את השיער! את נראית כמו מפלצת!" אמרתי מתפוצצת מצחוק,
"זה לא מעניין אותי, תשתקי כבר! תני לישון!" אמרה קייט וחזרה לחדר,
"מה קרה?" אמר אנדרס מתוך שינה כשהרגיש את קייט מתפסת לעברו.
"כלום אחותי משוגעת! 11 בבוקר והיא שרה בקולי קולות!" היא אמרה.
"אין לה בית ספר?!" שאל אנדרס,
"לא יש להם שביתה היום.. ממש לא כיף, שתלך לבית ספר ותפנה את הבית!" אמרה קייט בשקט ואז נרדמה חזרה.
בנתיים אני וטום ראינו בסלון MTV ,
"היי הינה אתם! " אמרתי מתלהבת,
"אפשר לחשוב איזה התלהבות , הדבר האמיתי פה לידך," אמר טום בגאווה,
"אוי תסתום את הפה!" אמרתי ודחפתי אותו לכיוון הספה.
"הווווו.. מתחילה מלחמה?!" הוא אמר מצחקק,
"כןן, בוא בוא נראה אותך" אמרתי ועשיתי חיקוי מצויין של ערסית מישראל.
"מה זה היה עכשיו!?" הוא אמר המום,
"סתם , חיקוי של איזה ערסית מהבית ספר שלי בישראל." אמרתי מצחקקת,
"אוקיי. נגיד ש.." הוא אמר ועשה הבעה מוזרה ופתאום התחיל לזרוק עליי כריות,
"היי מה זה?!" אמרתי והרמתי כרית לזרוק עליו חזרה.
"היי לא לשבור כלום!" אמרה אמא שחזרה מבחוץ,
"היי אמא לא ראיתי אותך , מתי באת?" שאלתי והלכתי להביא לה נשיקה,
"עכשיו, איך היה אתמול בים!?," אמא שאלה ,
"היה ממש כיף, ישבנו והסתכלנו בשקיעה, ואז שחינו קצת וחזרנו הביתה.." אמרתי וצחקקתי ,
"טוב אני הולכת לסופר, לקנות לך משו?!" אמא שאלה,
"כן! שוקולד,וXL " אמרתי מחייכת,
"טוב , קייט צריכה משו!?" היא שאלה,
"לא חושבת," אמרתי ,
"טוב ביי, ותשמרו על הבית, שאני לא יגיע והוא יהיה כמו דיר חזירים," אמרה,
"לא אמא אנחנו הולכים לטום עכשיו, ביי.." אמרתי וליוויתי אותה לדלת,
"טוב , את רוצה לצאת עכשיו!?" שאל טום.
"עוד מעט" אמרתי ופיהקתי לאט
"אוקיי," אמר טום וחיבק אותי מאחורה,
"טום אמרתי לך מתי שהוא שאתה החיים שלי?!" שאלתי והסתכלתי אחורה,
"כן אבל תמיד כיף לשמוע עוד פעם" הוא אמר בגאווה,
"טוב אז אתה החיים שלי, תזכור את זה תמיד!" אמרתי והסתובבתי אליו,
התחלנו להתנשק באמצע הסלון, עד שקייט ואנדרס הרסו את הרגע,
"אווווו.." אמרו שניהם יחד,
"הייתם חייבים להרוס?!" שאלתי את קייט,
"כן. זה היה דורש!" אמרה קייט והוציאה לי לשון.
"טוב יאללה תחזרי לישון!" אמרתי והוצאתי לה גם לשון.
"לא רוצה!" אמרה קייט,
"טוב אני מתחפפת מפה! ביי.." אמרתי ואני וטום יצאנו החוצה.
דיברנו בדרך לבית של טום וביל , ציחקקנו וטום התחיל לרדוף אחריי.
פתחנו את הדלת ומצאנו את מישל וביל ישנים מחובקים בספה,
"אוו איזה חמודים," אמרתי,
"אני רואה שגם לבילי היה לילה קצת סוער." אמר טום מצחקק,
"דיי לא יפה!" אמרתי מצחקקת גם,
"טוב בואי לחדר." אמר טום,
"דקה תביא משו לכסות אותם.." אמרתי,
"קחי ," אמר טום וזרק אליי מין שמיכת פלאנל נעימה,
כיסיתי אותם ועליתי לחדר של טום.
פתאום הפלאפון שלי צילצל,
"גיאורג" היה רשום על הצג,
"היי גיאורג." אמרתי מחייכת,
"היי מה שלומך נעמה?!" שאל ,
"הכל טוב מה איתך !?" אמרתי,
"הכל מצויין, טום איתך ?!" הוא שאל,
"כן רק שנייה.." אמרתי והבאתי לטום את הפלאפון.
"מי?!" שאל כשהוריד את עיניו מהמחשב.
"גיאורג" אמרתי,
"הלו גיאורג!?" אמר טום,
"תגיד לי למה אתה לא עונה לפלאפון שלך!?" הוא צרח,
"היי תירגע, " אמר טום והוציא את הפלא,
"אויי פאק נגמרה הסוללה" סינן לעברו של גיאורג,
"טוב תקשיב, דיויד אמר לי להגיד לך שהיום נפגשים ב4 בסטודיו ואז נוסעים לאולפן הקלטות בשביל להקליט את השיר החדש.." אמר,
"אוקיי אין בעיה, ביל יודע?!" הוא שאל,
"לא גם אותו לא תפסתי.." אמר גיאורג,
"טוב אני יגיד לו.." אמר טום,
"תודה טום.." אמר גיאורג,
"אין על מה" אמר בחיוך,
"יאללה ביי" אמר גיאורג,
"ביי " אמר טום וניתק את הפלאפון .
"מה?!?" שאלתי,
"סתם אמרו לי שיש הקלטות ושצריך להיפגש בסטודיו.." הוא אמר ,
"אפשר גם לבוא?!" שאלתי,
"בטח שכן!" אמר,
"ישש! " קפצתי משמחה וחיבקתי אותו.
פרק 36-
ביל ומישל התעוררו, התארגנו קצת וכולנו הלכנו לסטודיו.
"טוב תקשיבו, אנחנו ניסע בתאריך ה2.5 לישראל, משם לארה"ב, משם לצרפת ואז שוב לגרמניה, " אמר דיויד.
"ואוו זה עוד חודש לא?!" שאלתי,
"בדיוק, אפילו קצת פחות.." אמר דיויד בחיוך,
"יש אני לא מאמינה.." אמרתי,
"אנחנו נשיר שם באנגלית" אמר ביל,
"לא אתם תשירו גם בגרמנית.." אמר דיויד,
"ובגלל זה אתם צריכים ללכת להקליט עכשיו את Geh .." אמר דיויד,
"אתם תשירו את Geh בהופעה בישראל!?" שאלתי,
"אני חושב שכן, צריך לעשות סדר של שירים, תעזרי לנו?!" שאל ביל,
"בטח שכן.." אמרתי בחיוך,
"טוב ניסע להקליט?!" אמר ביל בהתרגשות,
"כן!" כולם צעקו,
אני,אן,שירלי ומישל ישבנו בחוץ והסתכלנו על הבנים.. כל כך יפים..
כל אחד מרוכז, שהתו יצא הכי טוב, בלי לזייף.
ביל שר כמו מלאך וטום לא הסתכל למטר מאחורי הגיטרה, וכל תו שניגן הרגשתי כאילו אני מנגנת יחד איתו.
השיר כל כך יפב, כל כך שלו, פשוט שיר נפלא.
השיר הזה נתן אוירה אחרת, אפעם לא ראיתי את גיאורג רגוע בצורה כזאת, ואת גוסטב מרוכז כל כך.
המילים האלה, האוירה, השיר, ביל, טום, גוסטב, גיאורג,
הכל העביר בי צמרמורות, פשוט ישבתי שם והקשבתי, כמו מהופנטת.
לא הסתכלתי אפילו לראות איך שירלי או מישל שם.
כלום.
ישבתי מהופנטת והקשבתי.
המילים האלה, הרגש שביל הכניס בתוך כל אות ואות גרמה לי לחשוב,
על הנסיעה מישראל, על טום, עליי,
להבין שזה לא עוד חלום. שזה אמיתי. שהדבר שהכי רציתי בעולם איתי.
הבנתי כמה אני רוצה לשמור על הדבר הזה. על טום.
ביל שר, ושר, ואני הייתי מוקסמת.
Tage geh´n vorbei
Ohne da zu sein
Alles war so gut
Alles ich und du
Geh
Geh
Wir ham nichts falsch gemacht
Die ganze Zeit gedacht
So könnt´ es weiter geh´n
Alles andere werden wir sehen
Geh
Geh
Geh!
Lass uns hinter dir und mir
Versuch nicht zu verstehen
Warum es nicht mehr geht
Geh!
Versuch uns beide zu verlier´n
Für uns wird´s erst weitergehen
Wenn wir uns nicht mehr sehen
Geh
Geh
Geh
Tu´s für dich und mich
Ich könnt´ es nicht
Ich hätte nicht den Mut
Alles ich und du
Geh
Geh
Tage geh´n vorbei
Ohne da zu sein
Deine Spuren führ´n zu mir
Soweit weg von dir
Geh
Geh
Geh!
Lass uns hinter dir und mir
Versuch nicht zu verstehen
Warum es nicht mehr geht
Geh!
Versuch uns beide zu verlier´n
Für uns wird´s erst weitergehen
Wenn wir uns nicht mehr sehen
Geh!
Geh!
Ich brech´ das Licht
Die Schatten fall´n auf mich
Ich seh uns nicht
Alle Schatten fall´n auf mich
Auf mich
Schatten fall´n auf mich
Tage geh´n vorbei
Ohne da zu sein
Das ist alles was uns bleibt
Wenn du gehst
Wenn du jetz gehst
Versuch nich zu verstehn
Warum es nich mehr geht
Geh!
Versuch uns beide zu verlier´n
Für uns wird´s erst weitergehen
Wenn wir uns nicht mehr sehen
Geh!
Geh!
Tage geh´n vorbei
Ohne da zu sein
Bleib!
ברגע מסויים אני אפילו לא יודעת באיזה רגע, אני אפילו לא יודעת למה,
פשוט הדמעות טיפסו ממעלי העיניים, ממעלה הגרון והתחלתי לבכות.
אני לא יודעת אם מישהו שם לב, אני לא יודעת אם טום ראה, או אן או מישל.
הייתי מנותקת מכל העולם, הייתי בבועה משלי,
מקשיבה למילים של ביל, ובוכה, בוכה עד סוף השיר,
בוכה עד שהרגשתי את מגע ידיו של טום מחבקות אותי ומנגבות לי את הדמעות.
"למה את בוכה?" שאל ביל וניגש אליי מחבק אותי קלות.
"זה השיר, זה הרגש שהכנסת בכל מילה, זה פשוט כל כך יפה!" אמרתי מנגבת את דמעותיי קלות.
"את לא יודעת כמה מה שאת אומרת חשוב לי.." אמר ביל ונתן לי נשיקה על המצח ,
"אני אומרת מה שאני חושבת, מה שאני מרגישה." אמרתי מחייכת שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
