הבלוג של בן:]חיים אישיים |
| 11/2007
איזה תחושת ריקנות
חשבתי דווקא שזה מה שאני רוצה, להתרחק ממנה להכיר קצת בנות אחרות ולא להיות כל הזמן בתחת שלה ועד שסוףסוף זה קורה מה שכביכול חשבתי שזה מה שאני רוצה, אני פתאום מרגיש רע עם זה...היום הלכתי לאמן עם יער דווקא אחלה בנאדם, בקיצור אימנתי איתו כרגיל בשרת את הילדים הקטנים והגעתי קצת לפני הזמן והיה לי זמן לחשוב על כל מה שקרה איתה שמעתי כמו מטומטם שירים מדכאים ורק עצב עלה לי במוח למרות כל החסרונות שלה אני לא יכול בלעדיה היא תמיד היתה שם בשבילי ודאגה לי לא היתה לי עוד מישהי כזאת בחיים השקעתי בה כמו מטורף היא קצת פחות אבל לא משנה אבל מה שחשוב זה שכיאלו יש בתוכי איזה הרגשה של ריקנות שאני לא יכול להיות שמח כיאלו הוציאו לי את כל השמחה עם הגוף...כי בתאכלס קשה לאבד את הידידה הכי טובה שלך ועוד שאתה עדיין די אוהב אותה מעבר לידידה...אבל כנראה שכאן נגמר לי פרק בחיים אני לא ידע אם שמח או עצוב אני אנסה לזכור אותו בעיקר לטובה..אני בכלל מבולבל אני לא ידע אם טוב לי או רע לי...כי מצד אחד אין יותר דאגות על הראש של מה מותר ומה אסור אבל מצד שני אני איך נגיד את זה אני חופשי...וזה מה שרציתי..בוודאי שיקח לי זמן להתרגל למצב החדש הזה שאני לא אשמע ממנה, אבל אילו החיים אנשים באים והולכים; כמו כסף...בגלל זה עדיף לא להיקשר לבנאדם יותר מדי אולי בכלל עדיף לא לאהוב, יא אלה איזה בלבול מה יהיה...ומה עכשיו הולך להיות?כל יום אני אראה אותה בביצפר, מה לעשות?איך להתנהג?כיאלו אני אעבור לידה במסדרון ואשתוק?זה יהיה ממש מצב מביך ומוזר. אבל אולי היא תבין בקרוב שאני חשוב לה למרות כל הריבים המטופשים שלנו...או שלא...ה' גדול...אבל מה שיהיה, אני אקח אותו לטובה...הרי אחרי הכל איך אומרים "הכל לטובה" ולי אפחד לא יוריד את החיוך מהפרצוף, גם לא היא...כי זה הדבר שתמיד יהיה שלי, החיוך שלי!
| |
| כינוי:
בן: 35
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
