כולם אומרים , יבוא היום ויהיה בסדר .

לפעמים כ"כ נמאס לי ממך,

לא תתארי לעצמך כמה .

נמאס לי ממך עד שאני מתגעגעת כ"כ,

רק תני לי להריח אותך שוב ,

תני לי לחזור לשניות חטופות של פעם .

ובכל זאת חוזרת לעצמי,

אני לא אוהבת אותך .

אני כמעט בטוחה , שזה נגמר.

ואני משלימה, עם היותך כאן,

בתור ניצבת בחיי,

כבר לא חלק משמעותי .

את כאן על תקן אחותי הגדולה (?)

כזו שאף פעם לא הייתה לי ,

כזו שתמיד רציתי שתהיה .

ואולי את סתם מהווה לי חלק משמעותי בחיים,

כזה שדווקא אותו אני צריכה לעבור איתך.

ושדווקא איתך אהיה חייבת להתבגר.

ודווקא אותך אקח איתי לשאר חיי .

שדווקא את, תישארי הזיכרון .

אל תכאיבי לי כשאני עומדת כאן לצידך ,

אני אוהבת אותך .

בתור אחות, אולי בתור אהבת חיי .

איש אינו יודע מה את בשבילי, אפילו לא אני .

תשמרי עליי - קרובה אלייך .

" לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך, כי כל יום שבא והולך הוא נצח , בלעדייך .."