אתגר גלובלי

היכונו היכונו: שעת כדור הארץ בפתח. ה-27 לחודש שעה 19:00, אירוע מדהים שיהיה בתל אביב ולכל מקום שנרצה לקחת אותו.  כבר אתמול דיברתי עם שבט לוטם בחיפה על חשיבות הנושא, בואו בהמוניכם.  אתר השעה: http://www.e-h.org.il/

למה יש כל-כך הרבה בלבול במידע?

ע"פ ספר המצוין של אבנר דה שליט "אדום –ירוק" וסרטו החובה של אל גור "אמת מטרידה" אין למעשה כל-כך בלבול- השאלה את מי שואלים לגבי המצב. אצל המדענים אין ולא היו באמת דעות חלוקות. כשנכנסו האינטרסים הפרטיים נכנס גם הבלבול המכוון.

לקוח מספרו של אבנר דה שליט "אדום-ירוק'" ע"מ 21-22:

"בשנת 1990 הגיש הפנל הבינלאומי העוסק בשינויי מזג אויר ((IPCC דו"ח למוסדות האו"ם ולקהילייה הבינלאומית ובו המלצות ספציפיות לשינויים ולצמצומים בהליכי הייצור בעולם כדי למנוע פליטה של גזי חממה בכמות מסוכנת. החלו ההכנות לועידת קיוטו...

"תגובתם של קונצרנים גדולים של תעשייה ונפט... הייתה מהירה..

"...בשעה שממשלות רבות עמלו על הכנת הטיוטות להסכמים, הציפו גופים אלה את התקשורת בממצאים של מחקרים 'מדעיים' " {הם לא פורסמו באתרים או בדרכי תקשורת שעברו שיפוט מדעי- ועל כן, הן אינם מדעיים}.

"במקרה של גזי החממה היתה האסטרטגיה משולשת:

1. הכחשת העדויות בדבר התחממות כדור הארץ והכפשת מחקרי המדענים המזהירים מפני התחממות כמדע בלתי אמין (junk science). {הערה נוספת כתובה בספר, אך איני רוצה להעלות אותה פה על הכתב- עמכם הסליחה}
2. הצגת הטיעון שלפיו גם אם ההתחממות תתרחש, היא רק תשפר את חיינו. טיעון זה נשען על תחושה ש"קור" אינו נעים...
3. הצגת טיעון נוסף, שלפיו המדיניות נגד ההתחממות הגלובלית תפגע בביטחון הלאומי האמריקאי ותסכן את דרך החיים האמריקאית (The American way of life)." ...יש לשאר שטיעון זה נפל על אוזניים קשובות: המכונית היא חלק בלתי נפרד מאורך החיים והתרבות האמריקאים, וצמצום השימוש בה היה נתפש כאיום שהוא יותר מאיום כלכלי..." {לקוח מתוך ההערה ע"מ 27}

"... הקמפיין הצליח. בשנת 1997 הציע הסנאט האמריקאי לדחות את הסכמי קיוטו, אלא אם כן יוכנסו בהם שינויים כך שההסכם לא יזיק לארצות הברית." {הערה אישית: בבאלי לפני זמן לא רב עמדת ארה"ב הייתה דומה בהתחלה ואם איני טועה, גם בוועידה זו ארצות הברית ניסתה להשיג הקלות}. על הסכמי קיוטו חתמו כ100 מדינות,  ועל פיהם תצומצם פליטת גזי החממה בתוך 15 שנה לרמה של 5.2 אחוזים מתחת לרמה שנפלטה בשנת 1990."

"הבעיה היא אם כן פולטית וחמורה: אם ארצות הברית, כמזהמת הראשית אינה משתפת פעולה עם הסכמים בין לאומיים, מה הטעם בהם?"

ואולי הבעיה אף יותר חמורה? האם זה נכון לתת לתאגידים בעלי כוח שררה וממון לעוות ידע מדעי מוכח?

האם זה אינו פוגע במטרת הדמוקרטיה- לשרת את העם?

איך זה יכול להיות שקומץ חברות יכולות לגרום לאי וודאות שעלולה להשפיע על עתידינו כמין האנושי על הכוכב הזה?

הכל מתחיל ונגמר בנפט. הסיבה העיקרית שיש לתאגידי הנפט כל-כך הרבה כוח, היא שאנו פשוט מכורים אליהם. הדם שזורם בכלכלה המערבית שלנו הוא נפט. בין השאר, נפט אירני עוין.  נפט כיום מנוצל כמעט ע"י כל דבר - 

מה10 קלויות של נפט שנשרפות בייצור ובהובלה של כל קלוריה של האוכל שלנו,

מהמכוניות בהם אנו נוסעים בהם יהיה לנו קשה להפסיק לנסוע (מה שמוביל לפיתוח המכונית ההיברידית),

מהתעשייה שלנו שמייצרת בין השאר חשמל.

למעשה אין בלבול כלל. יש התחממות גלובלית. האם היא נגרמת ע"י האדם? אולי לא. למרות שלי זה רק נראה הגיוני שכן. האם זה משנה אם היא נגרמת ע"י האדם?

האם לא נצא להתמודד מול האתגר הזה,

בכל מקרה? ועדיף מוקדם יותר מאשר מאוחר?

האם נשאר מכורים לאנרגיה "זולה" ומזהמת?

למקורות מעולים בנושא:

• "אדום- ירוק" הוצאת אבנר דה שליט {נמצא בסטימצקי}
• אתר "שיא תפוקת הנפט"- http://peakoil.org.il/

כשאני הגעתי לנושא ההתחממות הגלובלית, הייתי בקורס החברה להגנת הטבע. לא הבנתי הרבה, כמה עקרונות, אבל הנושא עניין אותי והרגשתי שאני מחויב אליו במסגרת העבודה. הבום הגדול קרה כשראיתי את סרטו של אל גור- והיופי שבסרט- שהוא מתמצת, מראה תמונות מרהיבות, ומסכם אותו נהדר. וחוץ מאי אלו חצאי אמיתות ופרטים אישיים, סרט באמת שווה צפייה.

ועכשיו דיי לפרסומת, אנסה להסביר את המשבר כמיטב יכולתי ממרום זוטרותי.

לפני המון זמן, בתחילת חייו של כדור הארץ, שכבת האוויר המקיפה אותו, האטמוספרה, הייתה מורכבת בעיקר מגז הפחמן הדו חמצני (co2). מחומר בסיס זה נוצרו החיים הראשונים, יצורים פשוטים מאוד. יצורים אלו נשמו co2 ושחררו לסביבתם גז הרעיל להם- חמצן. אם חלוף השמים הגז הזה נהייה יותר ויותר נפוץ באטמוספרה. ואז קרתה מהפכה.  יצורים חדשים הגיעו, יצורים שיידעו לנשום co2 ולייצר ממנו חמצן ומזון-  כמעט אך ורק בעזרת כוח השמש.

נס בכל קנה מידה.

יצורים אלו הם ראשוני הצמחים ורק בעזרתם העולם שלנו כל כך יציב, ומגוון.

אך מאז הניצול המסיבי של דלקי מאובנים מהמהפכה התעשייתית, וכריתת היערות- תהליך קריטי לחיים המורכבים על כדור הארץ יצא מאיזון. תהליך הנשימה של כדור הארץ התחיל להשתנות.

היציבות של כמות ה co2 שנשמר באיזון באטמוספרה עד כה מאבדת את שיווי המשקל העדין שלה.

הצמחים נכרתו בשטחים נרחבים והשימוש התלותי בדלקי מאובנים גורם לכך שכל שנה, נוספים מיליוני טונות פחמן דו חמצני לאטמוספרה  שאיתו הטבע כבר לא יכול להתמודד.

השינוי והעלייה ברמת ה co2 באטמוספרה יחסית ל400000 השנה האחרונות (מויקיפדיה- התחממות עולמית). כבר הכפלנו את ריכוז ה co2 בלא הרבה זמן האחרון:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Carbon_Dioxide_400kyr-2.png

חריגות טמפרטורות חמות:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Instrumental_Temperature_Record.png

למה גורם עודף פחמן דו חמצני באטמוספרה:

 כדור השלג של אפקט החממה- פחמן דו חמצני משמש כסמיכת חלל טובה מאוד. הוא שומר שהחום של השמש לא יברח מכדור הארץ. הוא ממש מבודד טוב. אבל כמו כל דבר טוב, אם יש יותר מידי ממנו (כמו בנוגה), הטמפרטורה יכולה להיות מאוד חמה על פני הכוכב (460 מעלות צלזיוס). עליה בלתי מבוקרת של co2 בין השאר בהיכרח תשנה את הטמפרטורה הכללית של כדור הארץ בכמה מעלות. שכן חום השמש לא יפלט מכדור הארץ. 

תמיד היו עליות ומורדות באחוזי ה co2 באטמוספרה זה לא דבר חדש. אבל שינויי הצפוי ושקרה עד כה (הכפלת ריכוז ה co2 באטמוספרה) שונים לגמרי מכל תקדים אקולוגי- ושונים לגמרי ממה שהיינו מורגלים אליו עד כה. ובנוגע להשלכות המצב הזה, כמה מעלות בעולם שלנו זה המבול הבא:

• רוחות מושפעות מהבדלי טמפרטורות באוויר. שינויי קטן ישנה את מזג האוויר לקיצוני ולא צפוי (על פי תחזיות קודמות).
• לחות מתגברת גם בעקבות הטמפרטורה, ובעקבותיה יכולת הרוח לשאת מים- מה שיגדיל את הסופות לקנה מידה גדול מהרגיל.
• קרחונים נמסים. מה מחזיר יותר קרינה, לבן או שחור? קרחוני הקוטב הם למעשה מראה ענקית המשקפת אור שמש לחלל. בגלל שהמים שעליהם הם צפים כהים יותר, הם המים מתחממים יותר, שבתורם מחממים את הקרחונים וגורמים להם להינמס. כך ככל שנמסים יותר קרחונים כך יותר מים מתחממים ונמסים יותר קרחונים.
• הקרחונים הצפים על הים תומכים בקרחוני יבשה כבדים. אם הראשונים ינמסו (והם נמסים) קרחוני היבשה יתדרדרו לים ויגרמו לעליית מפלס פני הים בכמה מטרים ברחבי העולם (כרגע התחזיות מדברות על 14 מטר). יש לציין כי רוב האזורים המיושבים בעולם הם קרובים לשפת הים או למקומות נמוכים כמו נהרות.
• חוסר בהיווצרות קרחונים מתוקים בשרשרות הרים עשויי ליצור בעיית מים חמורה לכ40% מתושבי כדור הארץ-
• מה שודאי יוביל להמוני פליטים רדופים ומלחמות נרחבות. בעיקר ממדינות העולם ה3 המנוצל.

• מתחת לאזורים הקפואים בצפון סיביר ורוסיה, יש מאגרי ענק של פחמן דו חמצני ומתאן (גז חממה חזק פי 30 מפחמן דו חמצני ביצירת אפקט החממה) מתחת לקרח. אם הקרח יימס... הם ישתחררו ויכפילו את קצב ההתחממות.
• בעלי חיים רבים, אינם מותאמים לשינויי במעלות ובמזג האוויר.  התחממות גלובלית גורמת לשינויי במיני בעלי החיים באזורים בעולם, ולחדירת מינים פולשים. ראו ערך- מיינה.
• בעלי חיים קשורים למארגי מזון ובעלי חיים נוספים. מערכת כה מורכבת, שאין לדעת ללא מחקר מעמיק היכן הנזק יפסק.
• בעקבות שימוש לא נכון \לא נבון בהנדסה גנטית ושיטות גידול  לא אקולוגיות, מגוון הגנטי של צמחים רבים התדלדל. הם יותר אחידים ודומים אחד לשני. ולכן יותר מותאמים לתנאים מסוימים. ויותר רגישים לתנאים אחרים לא צפויים. עמידות המינים עומדת בסכנה מול עליית הטמפרטורות.

זה חלק מכדור השלג של אפקט החממה.

אתגר לא קטן.

עוד אלמנט של פחמן דו חמצני ממבט כימי שמשפיע על עניינים ברומו של עולם-

co2 הופך כשהוא נספג למים לחומצה חלשה. אבל שינויי זה של חומציות המים עשויי לשנות לגמרי את החיים בימים.

• שוניות אלמוגים שהם יער הגשם של האוקיינוס יתקשו לחיות. החום המתגבר, וחומציות המים יקשו עליהם לבנות שלד גירני (גיר תוסס בחומצה). כך גם כל הצדפות וכל החיים הבונים שלד. מובן שאם בעלי חיים אלו ימותו, גם כל בעלי החיים שניזונים מהם ימותו. על כמה בעלי חיים גדולים זה ישפיע?
• גורמים מסוג זה, מעודדים עליה במספר בעלי החיים הפשוטים יותר. כמו יצור שאנו בישראל לא כל כך אוהבים- המדוזה. שגם היא תורמת את חלקה לבלגן שנוצר כמין פולש.

 אני טוען- המשבר הוא משבר סינרגטי. הוליסטי. מה שהוליד אותו הם בעיות ערכיות, מוסריות, חינוכיות, תרבותיות. ולכן כל אחד מהמשברים האלו שבנפרד קל יותר לפתרון, ביחד הם מקבלים משקל נוסף ומאיים שחודו- ההתחממות הגלובלית.

מצד שני, אם אנו יצרנו את המשברים ובסופו של דבר את המשבר הגדול והמאיים הזה, אנו גם יכולים לעצור אותו.  לפורר אותו ולהבנות ממנו.. לנצל את המומנטום שהוא ייתן לנו כדי להגיע רחוק יותר, לרמה מוסרית גבוהה יותר, תרבות טובה יותר, עולם טוב יותר בו ילדינו יגדלו. זה יהיה חתיכת אתגר, לא?

הסיפור מקבל תפנית דרמטית לפני קרוב ל250 שנה, תחילת המהפכה התעשייתית.

השנה היא 1850. קו הנוף של אנגליה קודר ומלא ערפיח, שכן מפעלים גדולים הוקמו ומוקמים בכל רחבי הערים. קשה לנשום. העצים אף הם מכוסים פיח בכמה אזורים.

החברה "המודרנית" משתנה מהר מאוד. הייצור מגביר בצורה ניכרת את החקלאות, שבתורה גורמת לעיור מהיר.

שבתורה מפתחת את התעשייה הכבדה והייצור. שבתורה מפתחת את החקלאות. תור זהב של פיתוח.

250 שנה עברו מאז. מישהו יודע מה זה 250 שנה במונחי חייו של כדור הארץ? במונחים של אבולוציה? של גיאולוגיה? פשוט כלום. פחות ממאית שנייה גיאולוגית. נאדה. אפס.

ובזמן הזה של המהפכה הגדלנו את הטכנולוגיה שלנו, שידרגנו אותה והפכנו אותה לחובקת עולם וגורסת הרים.

ובשביל להגדילה מה צריך? אנרגיה. כי סוסים צורכים פחות ממכוניות.

אז התחילו להשתמש ביערות ובעץ כחומרי דלק. בשביל להקים את הרכבת החיג'אזית הרבה אחרי כך ולקיים אותה נוסעת מדמשק למכה, כרתו את כל יערות השרון. שרונה- יער בערבית.

אבל עץ לא מספיק. ולא רק זה, גם היערות הן חלקות מוגנות של אצילים... אז צריך אנרגיה אחרת. ורצויי גם זולה.

ואת האנרגיה הזאת מצאו בשני מקורות עיקריים- נפט ופחם אבן.

שניהם זולים להפקה, ידועים מזמנים עתיקים, ובעלי פוטנציאל שימוש נרחב ביותר.

"וואו! תראו מה מצאנו! זהב שחור! מאיפה הוא מגיע? למי איכפת?" זעקו האנשים באושר.

אבל לשני המקורות האלה יש היסטוריה אפלה...

לפני 65 מיליון שנה אי שם מתו וחיו הדינוזאורים. העולם שלהם היה עולם של שפע. האנרגיה של השמש נקלטה ע"י הצמחים שהפכו אותה לאנרגיה כימית (סוכרים) וחמצן בתמורה לפחמן דו חמצני. עסקה שווה לכל הבריות, שאחרי זה אכלו את הצמחים וחיו עליהם. וכשהם נשמו חמצן ועיכלו סוכרים הם פלטו פחמן דו חמצני. אבל זה לא היה מעניין אף אחד כי הצמחים היו לוקחים אותו, והופכים אותו שוב לחמצן וסוכר. ומי משלם על הכל? השמש.

ואז בא מטאור. או אולי התפרצות געש. והעולם היה בתהליך הכחדה המונית. וחלק מהגופים והחיים שהיו ומתו נקברו. ואיתם כל האנרגיה הכימית של הצמחים. כל מצבורי השומנים.

ואיתם כל הפחמן הדו חמצני שנשאב מהאטמוספרה ע"י הצמחים ונהפך לחומר אורגני. ונקבר.

כל הדברים שבאו מהחי והשמש אך אינם יכולים לשוב להיות עפר.

כי בשביל פירוק צריך פעילות של חיידקים. ולא תמיד היו מספיק חיידקים בתחתיות האוקיינוסים ובבוץ הרותח. ככה האבות שלנו תפסו פיקוד. ועברו הרבה שנים מאותה תקופה. ועברנו הרבה מהפכות מאז.

"איזה יופי! יש כאן אוקיינוס של זהב! נוכל לזקק את הדלקים מהנפט ולהניע את המכוניות שיהיו לנו!"

ומהו הדלק שבנפט ובפחם? מה בוער מאותו חומר שהיה קבור באדמה 65 מיליוני שנים? סוכר. אנרגיה כימית.

סוכר עשויי מפחמן. פחמן בשריפה עם חמצן נהפך לפחמן דו חמצני.

שלא היה באטמוספרה שלנו ב65 מיליוני שנה האחרונות- אלא היה קבור באדמה.

האם זה פשוט לא נשמע כמו גרסה משופרת של "המומיה"?

לצער העולם, הפחמן הדו חמצני הוא גז ללא צבע. וכשראו איך כורתים את היערות, זה בטח הזיז למישהו. אבל כששרפו מוצרי נפט ופחם, זה לא הזיז לאיש. אבל מילא, העולם כל-כך גדול ויש מספיק יערות בעולם. לכולם.

המצב לא כך כיום- "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה" .