ענייה בעלייה

טוב אז נכון שלא ממש הייתי כאן די הרבה זמן אבל זה לטובה כי אני בטיפוס שלי למעלה וגם אין לי עדיין מחשב בבית ומפאת חוסר הזמן אין לי הרבה פעמים גישה למחשב וכשיש לי זה בדרך כלל בעבודה ושם אני לא הרבה יכולה לעשות איתו מה שבא לי.

טוב אז האמת התגעגעתי לכתיבה ולפעמים היא גם ממש חסרה לי.

אמנם אני די חוזרת על עצמי בכתיבתי על הטיפוס שלי , על נפילותי ,על חברותיי וכו' וכו' וכו'.

יש לי תחושה שבמקום מסוים כולנו כאלה,כאילו די משעממים כל הזמן ,לא משעממים אלא שומרים על עצמינו כמו שאנחנו - בלי הרבה להשתנות.לעיתים זה טוב ,לעיתים קצת פחות - אבל כאלה אנחנו -בני האדם.

היום אני הוכת לחגוג עם החברה הכי טובה שלי את יום הולדתה , כפרה עליה!! ילדה גדולה וחמודה....

החיים שלי ממשיכים להיות בעלייה כשלפעמים אני קצת מועדת אבל היום נמצאים שם גם אלה שימשכו מלמעלה ויתנו קונטרה לאלו מלמטה שעדיין ממשיכים וימשיכו למשוך - עד שישברו ויראו אותי למעלה מחייכת מאושר.

הדבר המטריד זאת המלחמה הלא נגמרת הזו - מה קורה לנו כאן ???

למה לעזאזל המציאות הזו לא נפסקת מתישהו??

למה אנחנו לא מצליחים למצוא פתרונות של סה"כ לחיות פה ביחד בשלום?? ששלום יגיד - פשוט לחיות את החיים ביחד ,לעבוד , ללמוד ולהנות מכל פיסת האדמה הזו שיש לנו כאן - פשוט ביחד.

למה כל ההרג הזה ?? מכל הצדדים לכל הצדדים??

אני נאיבית??? אני נאיבית.נכון.

יש פתרון אחר יותר טוב?? מה עושים לעזאזל??? מה עושים כדי שכל החרא הזה ייפסק??.

לי בטח שאין את התשובות.

מישהו שיהיה גדול מהחיים עם עוד כמה גדולים מהחיים צריכים לשבת ולגבש את התשובות ביחד.

עד אז כנראה שנמשיך לחיות כך - במלחמות , הרג והרס.

אני מבקשת מכאן לחזק את ידיהם של הוריו של גלעד שליט המתוק ולהמשיך לקוות שהוא יחזור אלינו בריא ושלם.

שיהיה שם חזק האפרוח הזה.

עוד אני רוצה להקדיש את השיר המהמם של שמעון בוסקילה לסבתי היקרה ז"ל שאני מתגעגעת אליה עד מאוד.

מהיום שהלכת (מדויק)

שמעון בוסקילה

מילים: שמעון בוסקילה
לחן: עידן רייכל