אף אחד לא אמר שהחיים הוגנים, ואני לא אומר שהם צריכים להיות.
וידע שאת מה שאת רוצה להיות, ואני לא בא להפתיע.
אבל אל תצפי שאני אהיה שמח בשבילך.
ואל תחייכי אלי ותגידי שהכל יהיה טוב גם לי.
אני לא רוצה את הרחמים שלך... אני שונא את הרחמים שלך.
טועם את הגאווה שלך, וזה מתיקות מרירה.
כשאת מסתתרת מאחור, הכיסוי של התקוות והחלמות שנגנבו ממני...
את לקחת אותם ממני.
אני צפיתי בך גונבת את המחשבות שלי והייתי חייב לראות אותך מחייכת.
את בונה את החלומות שלך על גבי התקוות המנופצות שלי.
אני אסתכל לאחור, אל היום שאהבתי, ופינטזתי על טרגדיות.
תבלעי את הגאווה שלך.
תעזרי לי, להפוך דברים לקלים יותר, ותקשיבי לבכי החסר תקווה שלי.
סובל לבד בבדידות.
משתוקק לראותך נבלעת בבלאגן שהשארת מאחור.
שקרים מגעילים בתוך הפרצוף הריק שלך.
תעזרי לי, להפוך דברים לקלים יותר, ותקשיבי לבכי החסר תקווה שלי.
שולח מבטים לתוך ענייך חסרות המשמעות.
הקנאה שלי לא יכולה לתאר כמה אני לא רוצה שתקבלי את כל הכוכבים.
עוזב את עיני להתפעל מהשמיים שאמורים להיות שלי עכשיו.
כן זאת את, אני אראה בזבוז של חלום שמגיע לי.
אני אמהר לראות את החיוך על שפתיך.
את בונה את החלומות שלך על גבי התקוות המנופצות שלי.
אני אסתכל לאחור, אל היום שאהבתי, ופינטזתי על טרגדיות.
תבלעי את הגאווה שלך.
אני אוהב אותך אבל קשה לי שאת מרוחקת.