השבת הייתה השבת הכי הכי הכי סטלנית וכייפית שאי-פעם הייתה לי.

ועכשיו נרחיב:

יצאנו לסמינריון כיתתי בישיבת אור עציון והיית בחדר עם שלומית, זוהרת הכלה הג'יפה (מה את מוצאת חתן לפני, מההההה?) ושירן שאני מאוד חפצההההההההה בההההההה.

חיח.

ובקושי אמרו לנו ללכת לתפילות (אהוי- הגענו לחזרת הש''ץ של מוסף מרוב שלא אמרו לנו ללכת לתפילות) ובערב ניסו ללמד אותי קצב (מסובך טלים!) עם הידיים אבל חסרת קורדינציה שכמותי לא הצליחה (וכל הזמן שרה ואני בילבלנו את רביד השמן ויצא שאנחנו צחקנו עליה).

ו... עוד המון דברים, היה את הסורבה תות, והיה את הבעל של המורה, והיה שהמורה ישנה בחדר לידנו, והיה את הבן של המורה, והיה שבת בצהריים, והיה שבת בבוקר ("קידוש בשתיים!!!! תתכוננו נפשית!!!") והיה שיעור במוצק''ש עם הרב דרוקמן (בכבודו ובעצמו) שמאוד נתן לי חומר למחשבה והיו עוד מאה ואחת אלף דברים שעשו את השבת הזאתי כל כך מוצלחת.

זהו. חזרה ללימודים וחזרה לשיגרה..

אל יאוש.