היום, לפני שנתיים וכמה דקות, פתחתי את המסיבה של אני ועצמי.
ועכשיו, הגיע הזמן לסגור.
סוף המסיבה / מילים: רחל שפירא לחן: ישי שפי
המסיבה שלי נגמרת,
כבר ניתן האות.
עוד מעט יאיר השחר
על שוק המציאות.
המסיבה גוועת
כבר שעה תמימה,
ואני רוצה לשתות
עוד כוסית קטנה.
לחיי ידידיי שנהיה בריאים,
לחיי הפרנסה והשעשועים,
לחיי כל מי שיש לו כח לפתות,
לחיי כל מי שאין לו זמן להשתטות.
לחיי המיואשים שרואים שחורות,
ולחיי כל הנשים המשוחררות,
לחיי כל מי שעוד יגיע רחוק.
המסיבה שלי נגמרת...
לחיי ידידיי שנהיה בריאים,
לחיי הפרנסה והשעשועים,
לחיי כל מי שאין לו ביטחון עצמי,
לחיי כל מי שיש לו רגש לאומי
לחיי הנמרים והכבשים והמתחפשים
לחיי כל מי שעוד יגיע רחוק.
המסיבה שלי נגמרת
כבר ניתן האות
עוד מעט יאיר השחר
על שוק המציאות.
המסיבה נגמרת
מי הוא שידע
איך קרה שכבר הגיע
סוף המסיבה...
המסיבה שלי נגמרת...
.... על שוק המציאות...
המסיבה נגמרת
מי הוא שידע
איך קרה שכבר הגיע
סוף המסיבה...
למה פתחתי את הבלוג הזה כבר כתבתי ביום הולדת של שנה שעברה (של הבלוג כמובן) ועכשיו נשאר להסביר רק למה אני סוגרת.
ובכן, הסיבה העיקרית שבגינה אני סוגרת היא פשוט שנמאס לי. אל תבינו אותי לא נכון, מאוד נהנתי בשנתיים האחרונות ואני חושבת שהבלוג באמת שינה אותי באופן חיובי, אבל התחיל להציק לי שאני לא יכולה להיפתח כאן באופן מלא. אם זה בגלל האנשים שאני יודעת שקוראים כאן או אם זה בגלל האנשים שאני מפחדת שיקראו כאן.
אז בואו נעשה סיכום קצרצר, הא?
^^ שנתיים של כתיבה אינטנסיבית, לא כולל אותו החודש שהפסקתי לכתוב כי היה איזה משהו עם הלימודים... אוי היו ימים.
^^ 455 פוסטים חסרי תכלית (לא כולל פוסט זה)
^^ זרובלל אחד ויחיד (שכבר החלטתי שניגמלתי ממנו, כתבתי עליו שיר, וראיתי אותו כל יום בשלושה שבועות האחרונים)
^^ אובסייה מתמשכת לגלגל''צ בכלל ולהדר מרקס בפרט.
^^ חתונה אחת בדרך (של האחות)
^^ החלטה (עם אמא) שאני צריכה לעבור איבחון
^^ אנשים חדשים וישנים שהיכרתי
^^ ובעיקר הקבלה המוחלטת לכך שאני כותבת לפעמים כמו חרא.
מוזר, אני מתכננת את הפוסט הזה כבר חצי שנה בערך אבל עדיין אני מוצאת שזה קשה מאוד למצוא את המילים המתאימות לפרידה. אולי זה בגלל שעדיין לא השלמתי לגמרי שהמסיבה עומדת להיגמר, אולי זה בגלל שחלק מהבלוג הזה תמיד ישאר איתי, בזיכרון שלי, באוסף החוויות הפרטי שלי.
טוב, אני מציעה שאני אפסיק לחפור כאן, אחרי הכל אף אחד לא אוהב מתכיינים (;-) כל הקוראים שלי יותר ממוזמנים להישאר איתי בקשר (במידה ובאמת באמת בא לכם). להלן כמה דרכים לתקשר איתי וירטואלית:
אי סי קיו: 322817580
כמו כן אתם תמיד יכולים לתקשר איתי טלפטית.
זהו חברים, היו לי שנתיים מדהימות ועד כמה שזה קשה הגיע הזמן להגיד שלום ולהיפרד (כן, גם אני שמתי לב שאני נשמעת קיטשית בצורה מזוויעה) הגיע הזמן.
אז שלום, ובפעם האחרונה-
אל יאוש (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
