אתה הולך , בדרך אתה ניזכר בכול זיכרון רע או טוב ,
נזכר באותם חברים שהיו לך ,
"החברים הכי טובים " ,
ולפתע אתה עוזב הכול כדי לנסות משהו חדש ,
כן ככה פאקינג אני ...
בהתחלה הכי קשה לך בעולם ,
אתה מתמודד עם אנשים שאתה לא מכיר ,
קשה , כול דבר קשה,
אבל אתה מנסה לא נכנע ,
עוצם עיניים , ולרגע קטן דמעה משתחררת ועובר במורד הלחי,
"איזו הקלה " ... קול בתוכך אומר
בא אלייך מין אכזבה ,
כי בצפר חדש ,ילדים שונים ,
ואתה לומד להכיר לא מתייאש ,
ואתה מתגעגע לעבר ,
ולא יודע מה לעשות ,
אבל משהו בך .
מחזק אותך וקול אכפתי ואוהב אומר לך "אתה יכול " ,
תראי לכולם מי הוא אתה ! ,
ולאט לאט למרות חוסר היציבות שלך ,
אתה עומד על רגלייך ,
מכיר את כולם,
לפעמים אותה דמעה רעה בורחת לך ,
אבל עכשיו אחרי כול מה שעברת,
אתה מחייך חיוך מאושר ,
כי הצלחת לעבור את התקופה הזו ,
ואתה מאושר כי עזבת הכול ,
כדי לנסות משהו שאין כמעט לאנשים אומץ כזה,
ואתה מבין ,
שה"עבר " היה ,
אותם חברים היו , ומכירים עולם חדש אחר ,
ולפתע הלב שלך אומר מה שאתה הכי מופתע לגלות ,
"אני אוהב את המקום הזה "
לרגע העבר לא חשוב וגם אותם חברים כמעט נשכחו .
רק זיכרון , קטן , של חברויות ,
אבל עכשיו חיים בהווה ולא בעבר ,
מה שהיה נ-ג-מ-ר ,
ותחייך ותלמד לאהוב את עצמך ,
כי אתה לא רוצה לפספס הזדמנות שנייה ,
ותתן ללב שלך להכיר , להכיר אנשים,
יש כאלה שתגלה שהם מקסימים ,
כמו בכול אגדה " תמיד יהיה סוף של אושר"
ה' תודה על המתנה החדשה , (:
למדתי מזאת אהבה ...
למדתי מהן רגשות .
ורק זיכרון בתוכי של עבר שגורם לדמעות ,
אבל אני כבר לא עצובה אני מאושרת ,
זכיתי באנשים חדשים שאותי מלמדים להתמודד בחיים .