היוש , תודה על כל התגובות ^^
מה דעתכם על העיצוב??, יש, יש לי 8 מנויים חח , 2 המנויים החדשים סורי שלא קיבלתם ספוילרים, זה
כי נירשמתם אחרי שכבר שלחתי את הספוילרים למוניים לא נורא פרק הבא D:
וכן רובכם טוב כולכם ידעו מי הכותבת ביומן אי אפשר למתוח אתכם חח.
אהמ..טוב מספיק עם החפירות:
מהפרקים הקודמים:
מבטיחה לעדכן אותך בקשר לתוכנית
לילה טוב ,
אהבה נשכחת - פרק 5.
לילה טוב ,
מיכל .
סגרתי את יומני והלכתי לישון.
-
קמתי מהורהרת 'מה הולך ליקרות אחרי שרועי ניפרד מליאן , האם זה ניקרא שאנחנו עכשיו חברים? ניצחתי? ' ,
לפתע הפלאפון צלצל היה רשום על הצג:
רועי מתקשר/ת אליך
"הלו?" עניתי מופתעת מפשר השיחה, 'אולי הוא חזר לליאן?' חשבתי על הסיבה לשיחה ופחדתי שהוא התחרט.
"היי יפה, בוקר טוב" ענה והיה אפשר לשמוע לפי קולו שהוא מחייך.
"היי רועיקוש , בוקר טוב גם לך" נשמתי לרווחה.
"את הולכת איתי היום למסיבה בתל- אביב?"
"סבבה"
"יופי אני יאסוף אותך ב- 8 , אני מקווה שלא הערתי אותך חח"
"לא התעוררתי כבר מלפני 5 דקות , תודה שהתקשרת, אני חייבת ללכת להתארגן לפני שהאחר שוב חח נדבר מתוק , ביוש"
"ביי , אוהב אותך" אמר וניתק את השיחה , 'סוף סוף אמרו לי את שתי המילים האלה אוהב אותך , אך הן לא נאמרו על ידי בר, אולי בכל זאת בר לא בשבילי ' .
חשבתי לעצמי מבולבלת מכל העניין.
לבשתי טייטס שחור, גופיה לבנה ומעלייה חולצת בית ספר בצבע אפור, לבשתי מגפיים ויצאתי , לא היה לי כוח להתאפר ,כבר השגתי את המטרה שלי.
כשהגעתי ליאן חיכתה לי בכניסת הכיתה.
"ליאן , מה את רוצה?"
"כלום"
"אז למה את עומדת פה? סתם?"
"לא כי רציתי להגיד לך שניצחת, אני מודה"
"זהו?"
"כן"
"את בטוחה? אין לך משהו רע להגיד בנושא, כמו תמיד?"
"לא, אבל יש לי דרך אחרת לעשות זאת ואת עוד תיראי אותה " חייכה והלכה.
' למה יכול להיות היא מתכוונת במעשים? איך היא יכולה לעשות משהו בלי להתקרב אלי או לרועי?' הצלצול קטע את מחשבותיי והתיישבתי במקומי.
בהפסקה ליאן עוד פעם הייתה בכיתתי אך רק עברה לידי ולא אמרה כלום.
לפתע הפלאפון צלצל שוב, הפעם על הצג היה כתוב:
בר המושלם מתקשר/ת אליך
"היי מתוק , למה לא התקשרת?"
"היי יפה, אני מצטער שלא יכולתי להתקשר אליך ביומיים, אז איך בתיכון החדש?"
"תיכון יפה , חבל שאתה לא כאן"
"רוצה לבוא אלי היום?"
"אני מצטערת אני לא יכולה היום" נזכרתי בשיחה שלי עם רועי בבוקר.
"טוב לא נורא, טוב מתחיל אצלי שיעור אני הולך ביי יפה"
"ביי כפרה" ניתקתי מאושרת מהשיחה והרמתי את ראשי , להפתעתי רועי היה שם כדי לבקר אותי
בהפסקה והסתכל אלי במבט ' אני מקווה שיש לך הסבר לשיחה הזאת'
"היי רועי, לא ראיתי אותך חח" באתי ונישקתי אותו נשיקה חטופה על הפה, אך הוא כמו אבן אתקשה ולא התייחס לנשיקה.
"מי זה היה?"
"ידיד שלי מהחטיבה , למה את מקנא?" אמרתי והוצאתי לשון בציניות.
"לא , למה אני צריך?"
"לא אני רק שלך" צחקתי
והתנשקנו, החלטנו להבריז מהשיעור והלכנו לחצר האחורית, נשכבנו על הדשא ודיברנו.
-
"אני חייבת להתקרב לחבר של מעיין, אבל איך, אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו" אמרתי בבוקר למיכל.
"אולי תבואי אליה בבוקר תגידי לה שהיא ניצחה ותוך כדי תיקחי את הפלאפון בלי שהיא תשים לב, תירשמי את הפלאפון של חבר שלה ותחזירי לה בהפסקה."
"אבל איך אדע איזה מספר הוא של חבר שלה, אני לא יודעת את השם שלו"
"על בטוח היא מוסיפה תיאור לשם שלו כמו: מושלם,נסיך וכאלה" ענתה וחייכה אלי.
"יואו מיכל את גאון, מה הייתי עושה בלעדיך" אמרתי וחיבקתי אותה.
אחרי השיחה ירדתי לשכבה של י' וחיכיתי למעיין, דיברנו קצת והצלחתי לקחת את הפלאפון, ניראה לי בלי שהיא שמה לב והלכתי למיכל.
"הצלחת?"
"כן" צרחתי מאושרת.
"טוב יאללה בואי נחפש."
הרשימה הייתה דלה, לא הייתי מאמינה שמעיין הייתה ילדה לא מקובלת , אחרי 10 אנשים מצאנו איש קשר ובו כתוב 'בר המושלם' ניחשנו שזה החבר שלה, לקחנו את המספר ובהפסקה בלי שהיא שמה לב החזרתי את הפלאפון.
בסוף היום התקשרתי לבר במספר חסוי.
"הלו , מי זה" ענה קול מהפלאפון
"היי , זה לא משנה עכשיו תפגוש אותי היום במסיבה בתל-אביב, במועדון Shuql בשעה 8 ועשרה ליד השירותים"
"אמ..טוב.."
"תבוא , כדאי לך אני לא סתם אחת" אמרתי וניתקתי. ' שלב ראשון בוצע' חשבתי לעצמי והייתי מרוצה.
בשמונה כבר הייתי מוכנה עם שמלה מיני שחורה וקשת עם פפיון קטן בצד, בשמונה ורבע הגעתי הוא היה שם וחיכה והתחלתי ללכת לכיוונו.
"היי דיברת איתי בפלאפון" אמרתי וחייכתי לעברו
"ואו לא תיארתי לעצמי שתהיי עד כדי כך יפה, רוצה ללכת לשתות קצת"
"בכיף , הבעיה שראיתי שיש לך חברה"
"מי שם עליה , עכשיו בואי" ' אנד דה ווינר יס ליאן' חייכתי לעצמי מרוצה מהעניין.
שתינו ואז הלכנו לשירותים, היה לו ריח חזק של אלכוהול אבל הייתי חייבת לנקום במעיין לא משנה איך, העיקר שתיפגע.
-
כשהגענו לפני שיצאנו מהאוטו רועי בא לכיווני והתחיל להגיד:
"אמ..תקשיבי כולם יודעים שנפרדתי מליאן, והם חושבים.." התחיל להגיד וגירד בראשו ונעשה על פניו פרצוף ביישן.
"הם חושבים שאנחנו חברים, אז רציתי לשאול אותך , את רוצה להיות חברה שלי?" ' אוי לא מה להגיד? הרי ניצחתי בהתערבות זהו לא צריך יותר להתאמץ, מה להגיד?' חשבתי לעצמי ורועי הביט בי בציפייה עד שהחלטתי להגיד לו..
זהו :]
חח אני יודעת שמעיין גם ביצ'ית לא קטנה למרות שהיא הדמות הראשית,
אבל יש למה לצפות :].
והפרק הבא היה יותר ארוך, הרבה יותר ארוך, ניראה לי חח אז תמשיכו לקרוא :)
הכותבת. 3>
הפרק הבא יתפרסם ביום ראשון, יש לי כבר את פרק 6,7 הם היו יותר ארוכים מבטיחה :]