אהבה נשכחת - פרק סיום !

טוב, הפרק הפעם באמת קצר, אני מצטערת אבל המתח בא דיי מהר ולא רציתי למשוך עוד את הפרק,

הפרק הבא כמובן היה יותר ארוך פי שתיים ניראה לי, אני כרגע כותבת אותו,

בבקשה , הפעם תגיבו ! , יש הרבה שנכנסים ובאמת קוראים אבל לא מגיבים, הם היו מגיבים מדי פעם בהתחלה ועכשיו בכלל,

רוב אנשי רשימת הקבועים נעלמו : (

פרק 10 - הפגישה עם הגולש.

"אמא את יכולה להביא לי 50 שקל?" שאלתי את אימי

"למה?" ניסתה להוציא פרטים

"סתם אני הולכת אם חברות שלי לקניון" שיקרתי לה.

"אה טוב, מתי תחזרי?" המשיכה לחקור.

"לא יודעת, אנחנו לא בקייטנה או משהו שסופרים את השעות" אמרתי והיא הביאה לי את הכסף.

יצאתי מהבית הולכת לקראת המפגש עם גולש על האש, או יותר נכון, עם גיל, הגעתי לגלידרייה והתחלתי לחפש אותו, מצאתי ילד עם כובע וסביבו 3 ילדים, הילד היה יותר יפה מאיך שדימיינתי אותו , היה לו שיער חום ועיניים ירוקות וכמה שזה נשמע פשוט, הוא ניראה טוב.

אף אחד אחר לא היה עם כובע, לא העזתי לבוא לקראתו עם כל הילדים, אולי הייתי צריכה להביא את מעיין, לא, לא את מעיין המעצבנת הזו, התקרבתי עוד וראיתי שהיו סיגריות ונרגילה על השולחן, גיל קלט אותי והבין לפי איך שתיארתי אותי בשיחה שזו אני, הבובה מהשיחה.

"היי את הבובה?"

"אתה פשוט יכול לקרוא לי מורן" חייכתי

"היי מורן רוצה להצטרף?" חייך

"אף פעם לא עישנתי מנרגילה"

"אני ילמד אותך" הוא המשיך לחייך וסימן לילדים שהיו סביבו שילכו.

"טוב" אמרתי וניסיתי השתעלתי מעט אך התרגלתי, כבר כמה פעמים הצליחו לשכנע אותי לעשן, לשתות ותמיד נכנעתי להצעה.

-

"היי אלכס" מעיין הלכה לקראתי

"היי"

"נו אז איך הייתה הפגישה עם נעמה?" היא שאלה בהתרגשות

"בסדר,נחמד" עניתי בקול יבש

"נו למה אתה מבואס מה היא לא חמודה?"

"היא לא ניראת בשבילי, היה כיף והכל אבל לא."

"דווקא שאלתי אותה והיא מאוד התלהבה, היא סיפרה לי שהסרט היה מרגש, הפופקורן היה טעים ושמאוד נהנתה" אמרה מעיין מנסה לעודד אותי, למה אני לא יכול פשוט להיות מאוהב בנעמה, היא לא במעמד גבוה מידי , היא מחבבת אותי והיא לא מחשיבה אותי כידיד אלא כחבר, חשבתי אולי לנסות בכל זאת לתת לה צ'אנס שני, אולי האהבה תהיה עם הזמן.

"טוב אני יתן למה שקורה עוד הזדמנות"

"יופי" היא חיבקה אותי וחייכתי במבוכה כתגובה

"רוצה ללכת לסרט היום?" ראיתי שהיא לא ידעה מה לענות " אהמ.. כידידים כמובן" הוספתי

"יש בעיונת אני עובדת מ-3"

"אז נלך לפני"

"סבבה" היא אמרה וליאן באה לקראתה, היא לחשה לה משהו באוזן.

"טוב אלכס אני צריכה ללכת נדבר אחרי בית ספר" היא נשקה לי על הלחי והלכה עם ליאן.

-

ראיתי את אלכס שוב מדבר עם מעיין, הבנתי לבד שהוא מאוהב בה, לפי מבטו איך שהוא מסתכל עליה, לפי ההתנהגות שלו אליה וידעתי שאלכס יודע לכתוב דברים נורא יפים, תמיד בספרות הצטיין ועסק בתיכון בכתיבת שירים, חשבתי אולי אצליח להוציא מימנו איזה שיר או משהו להרשים את מעיין, אז ניגשתי אליו.

"אלכס" הלכתי לקראתו

"היי" ענה בקול יבש

"מה אתה לא שמח לראות אותי?" שאלתי בציניות , אבל הוא לא ענה.

"תגיד מה אתה חושב על מעיין?"

"מה זאת אומרת?!" הוא טיפה נלחץ מהשאלה

"כאילו מה את חושב עליה, על החיוך, על האופי, לא יודע בכללי"

הוא התחיל להסביר לי כל מה שהוא חושב עליה, הכתבתי הכל בראשי, הזיכרון היה בין היתרונות שלי, אחרי השיחה הזו הייתי בטוח שאלכס אוהב את מעיין, כאשר הוא דיבר עינו נצצו ופירט על כל דבר  קטן שלה, היה לי מספיק חומר לכתוב מאה מכתבים למעיין.

-

דיברתי עם אלכס וליאן באה לקראתי

"בואי שניה, זה חשוב" היא לחשה לי באוזן, נפרדתי מאלכס והלכתי אחריה

הגענו לשירותים ולא התאפקתי

"מה קרה ליאן?"מה כל כך חשוב?"