תודה על כל התגובות..הפעם הפרק קצת עם פחות תוכן , אבל אני אוהבת אותו,
תודה לכל מי שמנוי אצלי (14 מנויים!).
בפרק הקודם:
באולם היה מישהו שניקה שם..הוא היה מוכר לי..התקרבתי מעט ואז זיהיתי אותו.
פרק 12 - כל אחד אוהב מישהו אחר
זה היה אותו מוכר בבורגר קינג , שמו היה גיל.
"גיל..מה אתה עושה פה?"
"אני עובד כאן, בכל זאת הבורגר קינג לא נותן הרבה כסף, מה את עושה כאן?"
"אני לומדת כאן" חייכתי
"מה גם את טחונה?"
"מה זאת אומרת?" שאלתי
"כל מי שלומד פה מפוצץ בכסף כאילו טחון, גם את ככה?"
"לא, ממש לא , אתה תתפלא כמה אני לא טחונה בכסף, תגיד אתה לא אמור ללמוד גם?"
"אני? חח אני כבר בן 17 סיימתי תיכון, עוד מעט מתגייס"
"אה באמת?"
"כן, למה בת כמה את?"
"15" אמרתי בבישנות , הוא עזב את המטאטא והתיישב, הוא סימן עם ידו על הרצפה שאתיישב לידו.
"את קטנטונת" הוא אמר והתיישבתי לידו
"לא נכון, זה כולה שנתיים ועוד מעט אני בת 16"
הוא צחקק מעט.
"מה? תאמין לי אני יותר מבוגרת מהילדים שבכיתה י'ב פה"
"אל תדאגי הגילאים לא משנים לי , אני עדין נחשב קטין" הוא אמר בציניות וצחקתי מעט
היה צלצול לסיום ההפסקה
"טוב אני צריכה ללכת , נדבר היום במשמרת"
"ביי מתוקה" הוא אמר וחזר למטאטא שלו.
*
"מעיין בואי למשרד בבקשה" שמעתי את המנהל שלי בכרזה , עזבתי את הסמרטוט והלכתי לכיוון המשרד.
"המשכורת הראשונה שלך" הוא אמר והגיש לי את המכתב שכתוב עליו 2,000 שח בשחור.
"תודה תודה" חייכתי
"השגת את זה ביושר" הוא חייך, הוא כחכך בגרונו
"אהמ..עכשיו חזרי לעבודה" הוא אמר ברצינות וחיוכו נעלם במהרה.
חזרתי לסמרטוט מאושרת מתמיד והמעטפה בכיסי, ראיתי את גיל נכנס לדלפק, ובאתי לקראתו.
"היי גיל" נשענתי מעט על הדלפק
"היי יפה" הוא חייך אלי והסמקתי מעט
"תגידי לי מה זה הסמרטוט בידך?"
"אני עובדת פה"
"נו אז כנסי"
"בתור מנקה.."
"מה?
"המנהל אמר שאני קטנה וזה הדבר היחיד שהוא יכול להביא לי"
"בואי בואי אני יראה לו מה זה לתת לילדה תמימה לעבוד כמנקה" הוא אחז בידי ומשך אותי איתו למשרד המנהל.
"לא עזוב..אני שמחה עם מה שיש לי" אמרתי אבל הוא היה כבר במשרד.
"תגיד איך אתה יכול לתת לה להיות מנקה, אתה נותן למישהו כמוני לעבוד בדלפק ולה להיות מנקה, מגיע לה כבר ההפך"
"אמ..סליחה מי את חושב שאתה, אני המנהל פה, חזור לעבודה!" המנהל התעצבן, ושוב כחכך בגרונו.
"מה איכפת לך לתת לה יום ניסיון"
"אני צריך מנקים לא עוד מוכרים, יש לי מספיק מוכרים"
"אז אני יחליף אותה"
"לא גיל לא , זה בסדר" לחשתי לו באוזן.
"טוב אם זה מה שאתה רוצה, זה מה שיקרה " הוא קם לקח מידי את הסמרטוט וזרק לגיל ונתן לי מדים.
גיל לא אמר כלום ויצאנו מהמשרד
"אוי גיל מה עשית"
"מגיע לך לעבוד במשרה יותר גדולה ממנקה"
"אז מה גם לך"
"גם למנקים יש חיים, זה לא עבודה עד כדי כך מביכה"
"נכון ולכן אני רוצה אותה"
"עזבי אותך זה רק יום אחד, אני יחזור להיות מוכר ואת גם"
"טוב אם אתה אומר"
שתינו עבדנו עד 6 בערב, כשסיימנו הורדנו את המדים ויצאנו מהסניף.
"אז איפה את רוצה לאכול"
"מה שבטוח לא בבוגר קינג" צחקתי והוא הצטרף
"טוב אני יעשה לך הפתעה" הוא אמר ולקח אותי למסעדה יפיפייה עם מזרקה גדולה בתוכה
"וואו" אמרתי והוא חייך, הזמנו לאכול, והכל זרם נהדר.
*
הוא הסיע אותי הבייתה.
"היי אמא קיבלתי משכורת" צעקתי ובנתיים חיפשתי בעיני אותה
"היי מתוקה" היא הייתה במטבח
"כל הכבוד אני כל כך גאה בך" היא אמרה וחיבקה אותי
"כן השגתי 2,000 ₪" חייכתי
-
"הייתי בדייט עם נערה חמודה, ניראה לי שהרשמתי אותה" אמרתי לחברי מייק.
"מה זה משנה היא הייתה כוסית?"
"כן היא הייתה כוסית" חייכתי אליו והתחלתי להתארגן לדייט הבא
"עם מי אתה נפגש עכשיו?"
"עם זאת שהייתה בגלידרייה"
"מורן?"
"כן..אתה זוכר חח"
"אתה רוקד על שתי חתונות אה?"
"לא ממש, אני יוצא עם שתיהן וניראה מי מהן תהיה יותר חמודה"
"אתה יודע שאתה יכול לעשות את זה?"
"את מה?"
"נו לרקוד על שתי חתונות"
"לא ניראה לי"
"למה לא? זה יכול להיות ממש מגניב"
"כי בסוף הכל יתפוצץ לי בפרצוף"
"אז מה? תמיד יצאת עם בחורות ואז זרקת אותן מה הן שונות?"
"לא יודע"
"נו אז מה אתה אומר"
"אני ינסה" אמרתי ולא ידעתי אז כמה אני יכול להסתבך משתי הבנות האלה.
"זה הגבר שלי" הוא אמר ותפח לי על הכתף
"טוב אני הולך אחי"
"ביי"
"ביי"
-
"ביי" אמרתי ונעמה נשקה לי על הלחי , הפעם לא עברה בי צמרמורת ולא הסמקתי, לא הרגשתי אליה מה שהרגשתי למעיין.
ידעתי שאני חייב להגיד למעיין את מה שאני מרגיש, אבל לא היה אחד שייעץ לי מה לעשות , יש את רון שגם הוא אוהב אותה , יש את נעמה שאוהבת אותי אז אי אפשר לספר לה ויש את מעיין שאיך התייעץ איתה אם אני צריך להתייעץ עליה.
החלטתי לבסוף שאגיד לה מחר בבית ספר.
-
בסוף היום דיברתי עם ליאן עד שאלכס בא ואמר לי שהוא רוצה לדבר איתי , הוא ניראה רציני לכן לא התייחסתי למריבה הקטנה שהייתה לנו אתמול, נפרדתי מליאן והוא לקח אותי לחצר האחורית , לא הספקתי להגיב והוא כבר התחיל.
"אמ..מ..מעיין אני צריך להגיד לך משהו" הוא גמגם מאט בחוסר ביטחון
"כן?" אמרתי
"אל תקטעי אותי כי בכל זאת קשה לי להוציא הכל"
"אמ..טוב" אמרתי והפעם ממש לא הבנתי מה הוא רוצה
"טוב , מתחילת השנה שמתי לב אליך וישר ידעתי שאת בן אדם תומך,עוזר ונחוש.
ואז כשכבר הכרנו באותו יום בשירותים לא הפסקתי לחשוב עליך, תמיד שחייכת אלי גם כשהייתי בדיכאון חיוכי עלה , תמיד נחשבת בשבילי מלאך שירד משהשמים רק בשבילי , אולי דברי קצת נדושים אבל זו האמת , אני אוהב אותך"
הדברים שלו ממש ריגשו אותי אבל אז נזכרתי.
"הכל טוב ויפה, אבל הכל היה כתוב במכתב של רון , ראיתי שאתם חברים אז אני משארת שהעתקת את הכל מרון נכון?"
"לא מה פתאום , זה באמת מה שאני חושב עליך מעיין" הוא אמר ודמעה ירדה מעינו.
"אז מה זה?" אמרתי והוצאתי מהתיק את המכתב של רון. הוא קרא את המכתב ועניו פתאום גדלו כאילו לא ידע מהמכתב
"אני לא מאמין"
"מה קרה?" שאלתי בטון מתנשא שמראה שאני יודעת את הסוד שלו ושהוא באמת העתיק את דבריו מרון.
"בן זונה" הוא אמר בלחש, זה היה הפעם הראשונה שהוא קילל, לפתע הוא התחיל לרוץ , כאילו חיפש מישהו , ואז הבנתי הוא חיפש את רון והתחיל להכות אותו
"איי אלכס מה אתה עושה"
"מה אני רוצה? אולי שלא תעתיק את כל מה שאמרתי לך על מעיין"
"דיי , דיי תפסיקו" אמרתי וניסיתי להפריד בניהם אבל הם המשיכו.
"אלכס ,מספיק , כבר לא מעניין אותי מי כתב או אמר את זה אני לא אוהבת אותך אלכס , אני גם יוצאת עם מישהו"
אמרתי ולפתע הוא קפא.
"אלכס , אלכס?" אמרתי אך הוא לא ענה
"אהמ.."לפתע רון התחיל לדבר "אני מצטער מעיין אבל מסוכן מידי להיות איתך, זה לא ילך"
"אוי רון כאילו שהיה משהו, עדיף שתלך עכשיו" אמרתי והוא הלך, לא היה לי איכפת באמת מרון, אבל המכתב באמת ריגש אותי ולא האמנתי בכלל לדברי אלכס.
-
עד לפה מה דעתכם??
אהמ..אשמח לתגובת חח
הכותבת 3>
אני משאירה את התמונה של מעיין בגלל שזה מה שהרוב רצה,
מי שרוצה לראות את גיל שיכנס לפוסט דמויות D:.
קרדיט למאפינס עזרה על האיקון של אלכס :
מאפינס עזרה
עריכה - 24.6.08 :
אמ..מצטערת שאין את הפרק הבא..עדין אין לי זמן
לכתוב אותו, אני מבטיחה שהיום אני מתחילה לכתוב אותו ואני מקווה
שאוכל לפרסם אותו כבר היום. (למנויים - יש מצב שהפעם לא תקבלו
ספוילרים לפרק 13 בגלל שאני רוצה לפרסם אותו עוד היום.)
מצטערת שוב
הכותבת : )