היוש, אני שמחה שהגיבו הרבה.
יאי יש לי בנתיים 6 מנויים חח , כמו שהבטחתי שלחתי ספוילרים לפרק הבא, אז מי שלא קיבל
שיגיד לי ואנסה.
כל מי שרוצה לקבל ספוילרים לפרק הבא לפני כולם מוזמן להצטרף :]
טוב בלי חפירות כי אני לא אוהבת לנסות לשכנע אנשים להירשם אז הפרק - אהמ.אהמ. הפעם הוא ארוך!ניראה לי..חח
אהבה נשכחת - פרק 4.
התארגנתי למסיבה , לבשתי שמלה אלגנטית ולבנה בצורה A ושמתי מסקרה ושפתון אדמדם וחיכיתי לרועי , להפתעתי הוא הגיע עם מכונית ללא רישיון אבל בכל זאת נהג דיי טוב. כשהגענו לא הכרתי אף אחד אז נדבקתי לרועי ושתינו כמה משקאות.
"רוצה לרקוד?" שאלתי מקווה שיסכים למרות ליאן.
"יאללה בואי" אמר וחייך.
היה שיר שקט ברקע ונצמדנו אחד לשני, הסתכלנו אחד לשני בעיניים היינו כל כך שקועים אחד בשני, הייתי מוכנה שהרגע הזה ימשך לנצח.
'אוף תתעשתי' חשבתי לעצמי 'אני חייבת לנצח בהתערבות לא משנה מה'.
התקרבתי על פניו לאט התחלתי להריח את ריח האלכוהול הנודף מימנו ואת נשימותיו הכבדות עד שהתנקשנו , הנשיקה הייתה ארוכה עד שרועי התרחק מעט.
"אמ..תקשיבי אני קצת מבולבל עדין יש לי את ליאן"
"אתה מתלבט ביני לבין ליאן?"
"אה...כ..כן" רועי גמגם וראו על פניו שהיה מבולבל.
"רוצה שאעזור לך?" משכתי אותו אלי והתנשקנו נשיקה ארוכה וסוערת , כל היום היינו ביחד שתינו, רקדנו, והתנשקנו עד 5 בבוקר.
בבוקר התעוררתי עם כאב ראש, מסריחה מאלכוהול, קמתי באיטיות מהמיטה והלכתי להתרחץ, לבשתי סקיני ג'ינס, חולצה של התלבושת האחידה בצבע צהוב בננה , נעלי טימברלנד ויצאתי לדרך, הפעם לא איחרתי את האוטובוס.
רציתי לראות את תגובתו של רועי על אתמול ובעיקר את פרצופה של ליאן.
כדי לא להלחיץ אותו ולהראות לו שהמצב לא ממש משפיע עלי הלכתי בהפסקה ולא על הבוקר.
"היי רועי" אמרתי מחייכת ובדיוק שליאן הסתכלה עלינו באתי לנשק את רועי אך ממקום זה הזיז את הראש ולחש לי "בואי לשירותים , לא מול ליאן" 'מה זאת אומרת לא מול ליאן , כן מול ליאן שתיראה שניצחתי' חשבתי לעצמי מעוצבנת מהמצב ועוד יותר מזה שהוא מתבייש מימני כשנכנסנו לשירותים הוא נישק אותי, רציתי להסית אותו אך היו לי פרפרים בבטן שמנעו ממני לעשות זאת , 'לא אני לא מתאהבת רועי , אני אוהבת את בר , אני רוצה לנצח בהתערבות כדי להישאר עם בר! נכון? ' חשבתי לעצמי מבולבלת לגמרי אפילו יותר מרועי. 'כן אני אוהבת את בר' החלטתי והפסקתי את הנשיקה.
"אתה חושב שנשיקה תשפר את המצב?! , שאתה מתבייש בי , שאתה לא נפרדת אפילו מליאן??"
"אבל מעיין אני מבולבל , אני לא יודע מה לעשות"
"חשבתי שאתמול החלטת לא?" עניתי בכל אדיש ויבש
לא נתתי לו לדבר והמשכתי.
"אז אתה נפרד מליאן?"
"לא יודע"
"טוב אז תודיע לי שזה יקרה" הלכתי משם בהליכה עצבנית ומהירה. 'אוף למה אני כל כך עצבנית, הרי זה היה צפוי שזה לא יקרה בכזו מהירות , אולי אני מרגישה אילו משהו?' חשבתי לעצמי אבל מהר מאוד רוקנתי את ראשי מהמחשבה וליאן הופיעה מולי.
" נו אז איך הולך? ראיתי שהוא נפנף אותך" ועוד פעם חייכה חיוך צבוע.
"ראית רק חלק ממה שקרה, אולי תישאלי את רועי מה קרה אחרי שהלכנו מהכיתה" אמרתי בקול מתנשא והמשכתי ללכת.
רועי ניסה לדבר איתי כל השבוע עד שהחלטתי לכתוב לו SMS
~ כשתיפרד מליאן ובאמת תירצה להיות איתי נדבר ~
אחרי ה- SMS רועי ואני לא דיברנו שבוע והוא לא ניסה להשיג אותי רק אחרי שבוע קיבלתי SMS מרועי ובו היה כתוב:
~ החלטתי החלטה, פגשי אותי בפארק ארבע עונות בחמש ~
הלכתי לפארק והגעתי עשר דקות לפני חמש , ראיתי מרחוק את רועי מחזיק ידיים לליאן , חשבתי שהוא רוצה לנקום בי על זה שנפנפתי אותו והתייחסתי אילו מגעיל בכל השבועיים האלה והצטערתי על כך , אבל להפתעתי לאחר חמש דקות ראיתי את ליאן הולכת משם עם דמעות בעיניה. 'האם זה באמת קורה, אני מעיין הילדה השקטה והקטנה מועדפת מליאן המלכה,הרקדנית,הזמרת,השחקנית וכל הדברים שאפשר להגיד על הדמויות המושלמות מהסרטים שתמיד חלמתם להיות?' חשבתי לעצמי בשוק מהמצב.
התקרבתי לרועי רועדת ומקווה שמחשבותיי נכונות.
רועי היה עם דמעות בעיניו וחיוך קטן בצבץ בניהן, לא ידעתי אם הדמעות היו של אושר או עצב לא יכולתי ממש להבחין , והרגשתי את הגוף שלי הולך להתפרק מהפחד שהתשובה תהיה שלילית.
"אני בחרתי בך מעיין" הסתכלתי בעיניו הייתי כל כך מאושרת, דמעות עלו בעיניי , דמעות של אושר.
"קרה משהו מעיין?" שאל ישר כאשר ראה את עיניי האדומות, כניראה לא הבחין גם אם הן דמעות של אושר או עצב.
"לא, אני פשוט מאושרת" חייכתי והתחבקנו, בשאר היום הסתובבנו בפארק ובשכונה.
-
הדמעות לא הפסיקו לרדת , למה יש לי אגו כל כך גדול , למה אני תמיד צריכה לעלות לעצמי את הביטחון בכך שכולם יסתכלו עלי , ינסו להתחיל איתי ולא יותרו.
הרגשתי שאני הולכת להתפוצץ רועי היה האהבה הראשונה שלי מאז כיתה ח', למרות כל העליות והמורדות אהבתי אותו ואף פעם לא הפסקתי.
בזכות ההתערבות הזאת איבדתי את הדבר היחד שהסוו לי אושר בחיים, החלטתי להתקשר למיכל , היא תמיד הייתה תומכת בי.
"הלו מיכל" בכיתי בלי הפסקה
"מה קרה , ליאן? הכל בסדר?"
"לא , זה רועי"
"אני עוד 10 דקות אצלך"
לא הסתכלתי על השעון הייתי יותר שקועה מהמחשבה על הפרידה אך היא הגיעה מהר.
"מה קרה ליאנוש?"
"הוא..ה..הוא זרק אותי" עניתי חנוקה מדמעות
"מה, למה?"
"בגלל ההתערבות , מעיין ניצחה , ולא רק שהוא ניפרד מימני ובחר בה גם אחרי שהיא תיפרד מימנו לא אוכל להתקרב אליו כי זה הפרס שלה , שלא אוכל לחזור לרועי או לחטוף אותו מימנה חזרה"
"תגידי יש למעיין חבר?"
"כן , הוא בן 17 משהו כזה, אבל מה הקשר?" אמרתי לא ממש מבינה למה היא חותרת.
"אולי את לא יכולה לחזור או להתקרב לרועי אבל היא לא דיברה על לא להתקרב לחבר שלה , נקמה קטנה לא תזיק" חייכה אלי מיכל ואני חייכתי חזרה , זאת הייתה דרך נהדרת להראות למעיין שאני תמיד השולטת.
"או ככה אני אוהבת אותך" אמרה מיכל לאחר שראתה את החיוך שהעלתי.
היא נשארה אצלי עד עשר בערב ואז נזכרה במשהו שהייתה צריכה לעשות אבל בכל זאת היא העלתה לי את המצב רוח ובלילה תכננתי אך אתקרב לחבר של מעיין ואתקע לה סכין בגב.
-
פתחתי את יומני , למרות שהרבה חושבים שזה תינוקי או פותחים בלוג אהבתי שאני כותבת את הדברים לעצמי והם נשארים רק בליבי, התחלתי לכתוב:
יומני היקר,
בינתיים התוכנית שלי לנקום בליאן מצליחה , מעיין פוגעת בליאן וליאן פוגעת במעיין ולבסוף שתיהן ישברו ויפגעו, ובדיוק שהיו חלשות אוכל לפגוע בהן בנקודת התורפה – רועי
טוב יומן אין הרבה מה לכתוב היום מבטיחה לעדכן אותך בקשר לתוכנית
לילה טוב ,
_ _ _ _
-
עד לפה D:
אמ..מי שכתב ביומן היתגלה בפרק הבא , אשמח לדעת מה אתם חושבים על מעיין,
מי כתב את היומן ומה דעתכם על רועי ומעיין כזוג.
אוהבת מאוד ..
הכותבת.
נ.ב - אני מצטערת אבל הרבה רוצים שהודיע להם מתי הפרק הבא, וזה קצת קשה לבדוק כל
הזמן מי בקש אז בבקשה תיצטרפו למנויים או זכרו את המספר כי זה קשה להודיע כל פעם מחדש.
עריכה :
הכינו לי עיצוב לדעתי הוא מדהים D: ,
אז קרדיט לגרפיטי מופיע ברשימות הכי למטה :]
תזמינו באמת דברים יפים :].
עריכה - 28.5.08
וואו תודה על כל התגובות D: , אני שמחה שיש יותר ויותר קוראים
אמ..מי שרוצה להיות בקוראים קבועים אז שלא יבקש זמן, רק אם הוא באמת קורא
את הסיפור ומגיב כל 2-3 פרקים. ולא בשביל פרסום הבלוג שלו!.
הפרק הבא יתפרסם או מחר או יום ראשון ניראה לפי התגובות :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.