מתגעגעת למשפחה שלייי.....
להורים שליייייייי......
לאחים שלייייייי........
לכל אחד בנפרד..
לחיוכים שלהם, לצחוקים וגם לקריזות..
קשה לא להיות בבית כל כך הרבה זמן....כבר 2 שבתות..
התקשרתי עכשיו לבית ודיברתי קצת עם האחים שלי כמעט בכיתי....
מותר לי לא?
את התמונות שלהם שצילמתי בפלא' שמתי בשומר מסך ובטפט...
כי אני מתגעגעת!!!
געגועים.
ההשתוקקות למשהו שכבר היה. שיחזור.
לבית החם. למשפחה. לעיר הקטנה.
כבר שנה שאני בשירות.
ושנה הבאה גם. בעז"ה.
ואח"כ לימודים, עבודה.
בניית הבית שלי.
האם יהיה לי זמן לגור אצל ההורים? באילת?
הרי אילת היא עיר מועטת באופציות..
לפחות בשבילי.
אחרי שיצאתי אני מבינה מה זה המרכז..
להיות שעה מת"א, מי-ם, מב"ש.
הכל קרוב להכל. חיים אחרים.
אבל בכל זאת, קשה בלי הבית.
לוקח זמן להתרגל...
מחר יש לי חתונה בי-ם אמא וסבתא יבואו ואולי גם אחי הקטנטן (שלום בן ה8.5 הנשמה שליייי)
הידד! אני כל-כך רוצה לראותם!
:)