בלוג הטיפים הגדול .

אממ...
מה יש לי כבר להגיד...?
זה כבר מעליב.
אין לי תגובות.
ולא, זה לא למשוך את צומת ליבכם להגיב > כי עכשיו אני סוגרת. ובאמת.
ולא רק בגלל זה.
אני לא רוצה להיות כל היום תקועה מול המחשב ולהכין פוסטים, עיצובים, לכתוב טיפים.
בסה''כ זה נראה קל אבל לי לא.
זה כיף לכתוב טיפים ופוסטים.
אבל מתי שהוא זה נמאס ואני מבינה שבסוף החיים שלי הם במחשב.
אני כל פעם מבינה את זה וחוזרת על הטעות שלי.

מי יכול להאמין שמרובע חשמלי חסר טעם יכול להרוס חיים?
אני לא.
אני נחשפת לכ''כ הרבה דברים כיפיים באינטרנט,

אבל אז אני מבינה את הטעות שלי.
החיים שלי הם לא המחשב.
לא. ולא. ולא.
אני כבר בקושי זוכרת להכין ש.ב, מבחנים.
לא יוצאת מהבית. לא נפגשת עם חברות.
לא עושה עם החיים שלי כלום חוץ מהמחשב הזה שכולל בתוכו:
ישראבלוג, אימיול, אינטרנט, משחקים וטיפו(אתר שאני עוזרת לילד מהכיתה שלי לנהל. אני כבר פרשתי מטיפו מזמן אבל הוא רוצה שאני יעזור לו באתר.)
זה כיף, מחשב זה כיף.
גאון מי שהמציא אותו.
אבל מטומטם מי שהמציא אותו.
הוא מטומטם למי שחושב כך - בגלל שכנראה זה שחושב כך, שורץ כל היום במחשב ולא עושה כלום עם החיים שלו.
וכן, כזאת אני.
לא רוצה משקפיים. לא.
לא רוצה להיות חסרת חברות חננה שלא נפגשת עם אפחד בגלל שהיא כל היום תקועה מול המסך הארור הזה.
כמה עוד אפשר?
הרסתי לעצמי את החיים. ובצדק.
ישרא זה מאוד כיף.
אבל...
כל הדברים במחשב שאני נחשפת אליהם, ולא מפסיקה,
הורסים לי את החיים בצורה משמועתית לגמרי.
אני לא עושה כלום בחיים.
ואז אני מתפלאה בשבתות ובחופשים שאני לא עושה כלום.
למה?
כי כל היום אני מול המחשב.
הנה, יכלתי להיות אצל סבתא שלי ולעודד אותה כי סבא שלי חולה, יכלתי לטייל איתה במושב,
אבל לא.
החלטתי להישאר מול המחשב.

למה?
כי אני פדלעאה מפגרת שלא עושה כלום עם החיים שלי ולא מוכנה לעזוב את המסך.
תבינו אותי.
נשבר לי כבר מהפינט שופ, מישרא, מטיפו, מכל דבר שכשאומרים אותו עולה בראש המילה:"מחשב".

המחשב הארור הזה.
אני שונאת אותו.
למה קנו לי אותו בכלל?
אנל'א יכולה להיות כמו כל החברות שלי שהמקסימום שלהם זה שעה ביום במחשב
הן עושות משהו עם החיים שלהן
הן נפגשות עם חברות שלהן(איתי לא לרוב)
הן עושות דברים אחרים חוץ מלשבת מול המסך ולהרוס ת'עיניים

נשבר לי מזה. לגמרי.

אני יודעת שזה היה ארוך. אבל חשוב לי להבהיר את זה.

מילות סיום:
נהנתי מאוד להיות כאן בבלוג הזה, בישרא, איתכם.
הענקתם לי הרבה שמחה עם תגובתכם.(רובם)
אהבתי מאוד לכתוב לכם טיפים ולהנות מזה,
ובעיקר נהנתי מכם.
אני מקווה שהבלוג הזה עזר לכם ולימד אתכם כמה דברים בחיים.
ואני מאוד מאוד אוהבת את הבלוג,
ואתכם.3>
אני אתגעגע...

אני מאוד מאוד מאוד אתגעגע..(:
אבל לכל דבר טוב יש סוף,
אז הנה הסוף של בלוג הטיפים הגדול הגיע....

אני מודה לכולם על הכל.
פשוט על הכל.
ואני מקווה שתמצאו עוד בלוגים טובים ועוזרים בישרא...

בקשר לחתימות, אני מאוד מצטערת
אבל אני לא חייבת לכם כלום.
זה נשמע גס ומגעיל, אבל זה נכון.
אני מצטערת שלא הכנתי את השאר.
ואני לא סוגרת דווקא עכשיו בגלל החתימות. אל תבינו לא נכון.
וזה גם לא פייר שבפוסט אחד למגיבים אני מבטיחה חתימות ובפוסטים אחרים אלה שהגיבו לא מקבלים.

לא פייר.

מקווה שאם אתם מכורים כמוני, למחשב
תבינו את מה שאני מנסה להעביר לכם פה בסוף.
ואל תשכחו...
אוהבת המון.