להיות שלם עם עצמך זו משימה קשה לביצוע.תמיד חושבים על זה שאולי עשיתי משהו לא נכון או לא הכי במקום,אולי משהו חסר טאקט ואפילו ילדותי.
אין בן אדם שיוכל להרגיש טוב עם עצמו מבלי שאחרים יאשרו לו שהוא יכל להרגיש ככה.
אף אחד לא באמת הולך ומחפש את האישור הזה אלא הוא מחפש את ההרגשה שהכל בסדר ושמותר לו להגיע לשלמות העצמית שלו.
כל אדם שולט בעד כמה האנשים הסובבים אותו מרגישים טוב עם עצמם ועד כמה הם שלמים עם עצמם.
השאלה שלי-האם זה אגואיסטי לחפש שלמות עצמית מבלי לתת לאנשים את השלמות שלהם?
התשובה שלי-להיות שלם עם עצמך על חשבון אחרים זו פעולה אגואיסטית חלקית,הרי אני קודמת לכל אני לפני כולם ברשימה שלי אבל בכל זאת כדי להיות במצב כזה אני אפגע באחרים.
אנשים מרגישים טוב עם עצמם כאשר הם בעמדה של כוח.בגלל זה כל כך הרבה אנשים יורדים ומעליבים אנשים אחרים,זה מוריד מהערך של האחרים ובכך הם "טובים יותר" ולכן הם מרגישים חזקים ועליונים יותר-פעולה זו נותנת להם תחושה של סיפוק עצמי.
השאלה שמתבקשת עכשיו היא האם הרגשה של סיפוק ושלמות עצמית והרגשה טובה של בטחון עצמי לא מצדיקה את הקטנת האנשים מסביב?
התשובה במקרה הזה לא חד משמעית אבל לדעתי זה לא מצדיק כל פעולה שפוגעת במישהו אחר.לא אם זה אומר שמישהו אחר ירגיש רע עם עצמו כי אז אני לא אוכל להיות שלמה עם עצמי בגלל שתמיד תהיה לי במקום קטן במוח את המחשבה שאולי לא פעלתי נכון ואז השלמות העצמית שלי תתערער ולא תהיה שלמה כמו שאני ארצה שתהיה.אז לדעתי חוסר שלמות רק מורה עד כמה אפשר להסתדר איתי.אם השלמות שלי סדוקה ואולי אף שבורה משמע שאני שמה את הסביבה לפני,את הציבור,את הכלל זה לא אומר שאני ממעיטה בערך שלי אלא רק משווה את הערך שלי לערכם של אחרים.
אז אל תהיו מושלמים מדי טוב??
לילה טוב אנשים!