לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


תיאור בלוג זה מיינסטרים מדיי בשבילי

Avatarכינוי: 

בן: 31

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: .. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

המטורף מאחל איחולי סוכות שמח לכווווולכם! (בעזרת שיר!)


אשחר בונה סוכה,

מוארת וירוקה.

אשחר מאוד עסוק היום!

כי אין זו סתם סוכה, פשוטה וירוקה-

אשחר בונה סוכת כופרים!

הוא לא ישכח לנשוך, כל פיטם של כל אתרוג

סתם כדי לעצבן את ה'!

ואת הלולב, אשחר השובב

יזרוק אל תוך המ-ד-ו-ר-ה!

הוא לא ישכח לשים,

סופגניות ותחפושות פורים

סתם כדי להראות טיפש!

וכאשחר יאמר,

"הביטו, זה נגמר!"

אלוהים יוריד את הכפפות!

ישלח עליו ברק,

ימעך אותו! ימחק!

אשחר ז"ל, לפני מותו היה כל כך יפה!!  

 

שיהיה לכולכם חג סוכות 100לף ומאמם, וכדי להעביר את חג הסוכות אתם מוזמנים לחרוש על שאנסון ד'אמור של קרייזי הארי!

 

ודרך אגב, הביטו בהמוניכם על העיצוב המצוייר המדהים שעשיתי לעדי! אני גאה במיוחד בחתימה!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=509350

 תגיבו לה מיליון פעם! וזהו, נראה לי. כן- זהו! לכו!

נכתב על ידי , 14/10/2008 18:25   בקטגוריות חגים, ציורים, שירים, טימטום, אשחר כופר, שיחרור קיטור, סוכות, חוחו!, אגואיסטיות., אלוהים שונא את אשחר, אני אידיוט, אני טיפש, אני לא חזיר אגואיסטי ואנטי ציוני, אני משועמם., אנשים מגניבים, אשחר חסר לב  
210 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בלו צ'יפס ב-24/10/2008 15:17
 



מדוע המטורף לא צם ביום כיפור? (פוסט ציטוטים לא שומר-שבת!)


אבא שלי הוא אדם מאוד מסורתי, כך שאפשר להגיד שבשבילו אני כישלון גמור. אני לא אוכל כשר, אני העזתי להפליץ ביום שבת, כמעט נרדמתי בטקס הבר מצווה שלי, וכל קידוש בליל שישי אני עושה פרצופים ומצחיק את שאר האחים שלי.

- "כשמגיע יום כיפור אתה מכבה את המחשב ולא רואה טלוויזיה!"

 - "אבא, אני לא חושב שבתנ"ך כתוב 'לא תראה טלוויזיה או שאכה בך במלוא עצומתי' אתם סתם ממציא דברים" 

- "אתה יהודי בכלל?"

כמובן שבגלל שהוא ממש התבכיין לא הייתה לי ברירה והחלטתי לוותר למסכנוני. אבל לא בלי להשיב מלחמה- וכך ערב יום כיפור עבר במלחמה ביני לבין אבא שלי:

- "אבא, מקודם השתנתי. מותר להשתין ביום כיפור או שיפגע בי ברק?" 

- "מאוד מצחיק, באמת פשוט קורע!" 

- "מאוד! קדימה אלוהים! הכה בי במלוא עוצמתך!!!! הכה בי!!! הנני כאן!!! פגע בי!!!!"

- "אתה לוקח סמים?"

 

כמובן שלא היה לי אף סיכוי ולכן פשוט וויתרתי.

אחר כך אני והאחים שלי החלטנו לשחק מונפול ביחד עם אמא שלי- ובכך עשינו את הצעד הכי מטופש שאי פעם עשינו! לשחק עם אמא שלי זה כמו להכניס יד לפה של אריה. זו סכנה מובנת מראש! אז הכל התחיל שלאמא שלי יצא כרטיס שעל פיו היא אמורה ללכת לנהריה. בדיוק לאיפה שקיים בית המלון שלי. ומיד התחילה שורה של התבכיינויות:

- "טוב את צריכה לשלם לי חמישים אלף"

- "מה חמישים אלף?! זה הכרטיס אמר לי! לא הלכתי לשם לבד!"

- "אמא מה זה קשור את צריכה לשלם לי!"

- "לא!"

- "אמא את חייבת לי כסף!"

- "אתה חייב לי כסף! אני האכלתי אותך ארבע עשרה שנים!"

אמא שלי מאוד פולניה, אם שמתם לב. אז אחרי ההפסד לא בכבוד שלה והעשר פעמים שאח שלי נכנס לכלא (אין, אין! ידעתי שהוא יתדרדר לפשע!)  החלטתי שהספיק לנו מונפול להיום והגיע הזמן לעבור ל...ארץ עיר! אני ואמא שלי ישבנו בשתים עשרה בלילה ושיחקנו ארץ עיר, ואז הגיע אותו הוויכוח!

- "אמא, וירוס הוא לא חיה בו'! וומבט הוא חיה בו'! וולאבי הוא חיה בו'! לא וירוס!"

- "וירוס הוא חיה וזהו זה!"

- "אמא וירוס הוא נגיף! תפסידי בכבוד כבר!"

כמובן שהיא לא הפסידה בכבוד. אבל עניין הוירוס לא ממש עזר, כי היא ניצחה אותי. לאישה הזו יש מאגר רציני בראש של צמחים. זה היה פשוט מפחיד. (אם לא ידעתם, אני וארבעת האחים הקטנים שלי כולנו קרואים על שם עצים וצמחים לא מוכרים. כן, אשחר זה עץ!)

 

השנה החלטתי שאני אצום ויהי מה, אין לי מושג למה- כי כולם צמים ואני לא וזה גורם לי להרגיש לא מקובללל, או סתם כדי להרגיש איך בר רפאלי מרגישה. בכל מקרה, הצום הזה לא החזיק הרבה זמן מעמד....

- "אשחר?...למה אתה אוכל תפוצ'יפס?"

- "כי אני רעב"

- "חשבתי שאתה צם השנה לא?"

- "אני אצום מ-עכשיו!"

- "אשחר?"

- "מה?"

- "אתה עדיין אוכל את התפוצ'יפס..."

- "אה, צודק... מעכשיו!"

וככה זה המשיך עד סוף יום כיפור, ומעולם לא צמתי. אני חושב שאני חלאה וכופר! ווהו!

בכל מקרה, אני חושב שהרסתי את החג לרוב המשפחה. ויודעים מה? נהנתי מכל רגע! *צחוק מרושע*

 

אל Coffee and TV עלה הפרק הראשון של הסיפור בהמשכים החדש פרי ידיי!

לסיפור קוראים "טוויק" והוא דרמת-פנטזייה על אגדת פינוקיו. אשמח אם תקראו ותגיבו! (:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=559170&blogcode=10021638

נכתב על ידי , 11/10/2008 16:38   בקטגוריות יום כיפור, אשחר כופר, ציטוטים, משפחה, מונפול, ארץ עיר, טימטום, שחרור קיטור, פסימי, אינטרנט, עוקצניות, Respect my authority, אגואיסטיות., אחים קטנים, אטימות, אמא ואבא התחרפנו, יהדות ודת  
101 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בר רפאלי ב-16/10/2008 15:57
 



המטורף בפוסט כלשהו על משהו של הדבר הכלשהו הזה.




אני לא יודע מה עובר עליי. אני מרגיש עייף ומתוסכל ובא לי לריב עם כולם ולבעוט בכלבה של השכנים. אבל זה רק כי היא נובחת כל הזמן והיא נראית כמו עכבר. איזה כלב שמעריך את עצמו יראה כמו עכבר? כלבה לסבית.

בסדר. זה יעבור או משהו, הסיבה לכך ברורה מאילו, אני משועמם. נמאס לי מהעולם ונמאס לי שכל כך משעמם בו. נמאס לי שהוא כזה רגיל ושהחיים כאלה מבאסים ושאין שום דבר כיפי. אני עומד לעשות טיול בכל העולם, פעמיים. ולטוס לירח, ולהצליח ללקק את המרפק רק כי אף אחד אחר לא עושה את זה. והכי חשוב הוא לקחת איתי את DVD נייד ודיסק עם כל הפרקים של דוקטור הו.

 

אני מכור.

אני מכור סופית לסדרה הכי מגניבה בעולם, ואני רוצה להתחתן ולהוליד שלושה ילדים ג'ינג'ים עם בילי פייפר אפילו שהיא זמרת פופ ששרה על אהבה ודבש. כל הרוצה עוד פרטים על הסדרה אליה אני מכור מוזמן ללחוץ כאן.

זו הבעיה. לראות אנשים מטיילים ככה ונהנים אף על פי שזה לא קורה באמת והכל עשוי משורות שהם זכרו היטב, עושה לי חשק גם לראות עולם.

אבל העולם הזה קטן ומזדיין, וכל האנשים רעים.

לאן אני אלך. לטורקיה? להודו? אולי להוואי?

להוואי אני דווקא אשמח ללכת.

 

האולימפיאדה היא בזבוז זמן ובזבוז של כסף. ספורט מבזבז כסף+אנרגיה+זמן= מוות

וכולם ימותו בגלל שהם לוקחים סטרואידים במקום ללכת לעבוד.

התחלתי להיות בן אדם מתוסכל ומשום מה אני נהנה מזה. זה מצחיק להיות מתוסכל ובכל מקרה מתסכל להיות מצחיק. כי אף אחד לא מתייחס אליך ברצינות. אז אני אבחר את האפשרות הראשונה ואלך לספור נמלים.

 

לעזאזל.

והפעם בפינת ה"הייי אני אשחר ובמקום לשמוע מוסיקה כמו בן אדם אני חורש על שיר אחד ובעצם מבזבז את חיי":

השיר "Monsoon" של הזמר הנהדר ג'אק ג'ונסון.

http://www.youtube.com/watch?v=P9vE7EO0r30

מי שלא שומע חוטף אגרוף בפופיק.

 

תשעה באב מגיע מחר ואני עוד פעם אשמע לכם אנטי ציוני. אבל על מה אנחנו בוכים? אם יש אלוהים אז הוא כנראה רצה שהמקדש הארור הזה יחרב כי אם לא הוא לא היה נחרב! זאת אומרת, שאנחנו צריכים לשמוח כי הוא השיג בדיוק את מה שהוא רצה! אז תפסיקו לבכות ותתחילו לאכול!

חבורת דוגמניות אנורקסית.

דיי, נמאס לי מהדת. המנהגים האלו מטופשים מדיי.

מישהו מוכן להגיד לי למה אסור לאכול שרימפס? אה? סתם כי קמו חבורת רבנים והחליטו את זה.

אני אוכל שרימפס אם אני ארצה, אני פשוט לא רוצה. דוד שלי הסביר לי שהם ג'וקים. והוא צודק, הם באמת חבורת ג'וקים שחיים בים ולא עושים כלום.

אף אחד לא הולך לעבוד בימינו.

 

משעמם לי.

נכתב על ידי , 9/8/2008 22:16   בקטגוריות שחרור קיטור, חירפון, האולימפיאדה, תשעה באב, עצבני, תסכול, אגואיסטיות., אני לא חזיר אגואיסטי ואנטי ציוני, אני משועמם., אינטרנט, אקטואליה, פסימי, שיעמום, פדיחות  
93 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של D: ב-11/8/2008 00:08
 




דפים:  
241,823
הבלוג משוייך לקטגוריות: החנונים , הומור וסאטירה , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשחר כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשחר כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)