חייכו כי החיים יפים

סוף סוף הבנתי ....

לאנשים יש זיכרון קצר לדברים טובים שאתה עושה אבל כל מעידה קטנה שלך הם זוכרים לך לשנים ודואגים להזיר לך את מה שעשית בכל מבט ובכל מישפט ....

אז איך בדיוק הם מצפים שנוכל להמשיך הלאה, שנוכל לילמוד מהטעות שלנו אם כל פעם שאתה מרים את העיניים לשמים אתה מרגיש שעוד שניה הסכין תיכנס לך לגב והאדם הקרוב עלייך יסובב אותה כל כך הרבה פעמים עד שתירצה למות, אבל אתה לא יכול למות ובטח שלא רוצה למות אתה רק רצה להמשיך בחיים שלך כמו שהם היו קודם או סתם לפתוח דף חדש וחלק ולהמשיך הלאה ....

אנשים אומרים לך למצוא אהבה חדשה, למצוא אדם חדש שיקשיב לך בלי דעה קדומה ובלי לשפוט אותך ... אבל מישהו באמת זוכר מישהו באמת מבין כמה זה קשה הרי אנחנו כולנו אנשים שיפוטיים , כן גם אני,  אבל תעזבו את זה למצוא אהבה חדשה הרי כולנו יודעים כמה זה  קשה להוריד את כל החומות וההגנות שניבנו סביב הלב ולתת לאדם חדש ישן להיכנס לתוך הלב לתוך הנשמה ולדעת שיום יגיע ואולי זה היה הוא שיסובב את הסכין בתוך הגב שלך .....