אוקי אז הינה חזרתי מחו"ל היה סבבה...
לספר פרטים לא אספר כי הקרובים כבר דיי שומעים את זה...
אוקי אז כן...
יכול להיות שמתחילים להעריך דברים אחרי שמאבדים אותם?
נותנים כבוד למישו אחרי שהוא הלך?
רוצים שהוא יחזור אבל מתוך עיקרון הוא לא יחזור?
אתם מבינים שאיבדתם אותו לנצצח למרות שהוא פה לצידכם?
האם אנשים מתחילם להעריך את חבריהם אחרי שאלה מאבדים אותם?
למה אנשים לא מערכים דברים עד שהדברים הולכים ומתרחקים?
אולי?
שווה לנסות?
כן כן אני מבולבל בידיוק כמו הפוסט.
אם הייתי מבין את המצב שלי זה היה טוב...
חושבים שאתם יכולים לעזור.?בהצלחה.
לא משנה פוסט מוזר..
כן..
השתנתי...
איך בן אדם יכול כ"כ להתשנות בשבוע אחד?
טוב נו.
ככה החיים...
התבגרתי..
הבנתידברים
והינה אני ממשיך לי...
אם הייתי יכול הייתי לוקח את הזמן ומחזיר אותו לאחור.
עוצר את עצמי,
עושה הכל כדיי לא ליפול שוב ושוב
אבל זה בלתי אפשרי.
מהנפילות האלה קמים וממשיכים העלה
כל עוד נפילה לא הרגה אותי היא חזקה אותי.
אני אופטמי.
ממשיך לי בדרכי...כפרש בודד. עצמאי שלא מסתכל לצדדים
לא שמנה ..
מחר בבוקר ריצה...
יש לי לקום עוד כמהשעות...
ב8 בספורטק..
**
שאלה- מישו יודע איפה יש מועדון ברקדס/היפ-הופ בחיפה? לגילאי 15+?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
