Will?

המורה שלי התקשרה לאמא שלי כדיי לעשות פגישה,

כי היא מרגישה שעובר עליי משהו נפשי.

היא באמת חושבת, שאם עובר עליי משהו,

אני אשב מולה ומול אמא שלי ויגיד להן?

"אני רוצה להיות אנורקסית.

אני רוצה להיות עור ועצמות."

כן, בטח.

שתמשיך לחלום..

__

ביקשתי מאמא שלי לקנות לי משקל.

היא בהתחלה לא רצתה כי היא קמצנית מ.א.ו.ד אבל שיכנעתי אותה.

אני כבר מלא זמן בזה בלי לדעת מה קורה איתי.

אז היא קנתה ולא הייתי בהלם מהמשקל.

ידעתי שזה המצב שלי.

אז מעכשיו אני יעדכן בדיוק כמה המצב שלי כל יום.

כל גרם וגרם.

יש בי אופטימיות.

בהצלחה :)

"רוצה אלייך ולא יודעת איך.. עוד לא, עוד לא..

את לא יודעת כמה זה כואב.. עכשיו, אצלי."

בדיוק.. אף אחד לא יודע כמה זה כואב.

איך זה לקום בבוקר עם שנאה עצמית כ"כ גדולה.

רק לגעת בעצמי ולדעת שזה לא נגמר.

שכל "העודפים" האלה עוד פה.

ואין לי מושג מתי זה ייגמר.. אם בכלל.

-

עשיתי 30 כפיפות בטן.. אחרי כל עשר נגמרת לי הנשימה.

אני חייבת לנוח אחרי כמה זמן.

-

הימים האחרונים היו מלאי סיגריות, XL וחופש.

מה עוד צריך?

החופש הזה עשה לי טוב,

אבל אני יודעת שבקרוב זה נגמר ואני יחזור לשיגרה.

וכ"כ לא בא לי.

אני שונאת את השיגרה.

אני רוצה לתפוס אוטובוס לת"א, לשבת בקינג ג'ורג',

לעשן, לשתות דיאט קולה ופשוט לנשום.

טניה, תמיד מדהימה אותו מחדש ביופי שלה.

עד לפעם הבאה?

אז מה עכשיו?

כנראה שאת הפה אני יכולה לסתום אבל לא לזמן רב, אז אני ניגשת לפיתרון השני.

אפילו שאחרי כל הקאה העיניים נפוחות ויש בחילה, אני מרגישה מן ריקנות כזאת, טובה.

כאילו בכלל לא אכלתי.

ואחרי זה לקחתי כדור ששורף תאי שומן.

לא ממש מאמינה בחרא הזה אבל שיהיה, אני יעשה הכל.

ועכשיו מה נשאר?

לאכול מרק כי זה יותר קל להקיא.. ולא ממש משמין. לא המרק הזה.

-

הוא אמור לבוא אליי היום.

אני לא מבינה איך הוא יכול להסתכל עליי ולא להיגעל..

איך הוא יכול אשכרה לאהוב אותי כמו שהוא אומר שהוא?

איך הוא רוצה להיות איתי כשאני הדבר האחרון שמגיע לו?

-

אנה היא הדבר הראשון שאני חושבת עליו כשאני קמה, האחרון כשאני ישנה.

אנה היא סוג של חלום שנמצא אי שם למעלה ואני רק רוצה לטפס.

אפילו כשאני יודעת שאני רק יורדת למטה, לחור שחור ענק.

אבל.. אני אשיג את זה.

אני אשיג...