הסטטיסטיקה מראה כי מדי שנה יש בארץ כ-10,000 ניסיונות התאבדות. לצער כולנו יותר מ-400 נסיונות נגמרים במוות. זה יותר ממספר ההרוגים בתאונות הדרכים בשנה.
אחד הדברים החשובים ביותר שניתן לומר על אובדנות הוא שבמקרים רבים ניתן
למנוע אותה. זיהוי של מצוקה אובדנית יכול להציל חיים
ולתת לאנשים תקווה לעבור את המשבר האובדני.
דוד מדר וצוות סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) הם מסוג החברים שאת לא רוצה לשמוע מהם יותר מדי. כשהם מתקשרים זה אומר שהם זיהו אסון בדרך, שצריך לנפץ את הבועה הוירטואלית. המתנדבים של העמותה נמצאים ברשת בתקווה לעצור את ההתאבדות הבאה - ולתת לעוד אדם סיכוי ותקווה לקבל טיפול מתאים ולבחור בחיים.
מלבד הצ'אט הם מנטרים אתרים רבים בחיפוש אחר הודעות אובדניות ברחבי הרשת
- הגוף היחיד שנוקט פעולה אקטיבית של חיפוש ומתן מענה לגולשים באתרים
שאינם מיועדים או בנויים לתמיכה נפשית. כמו שאנחנו צריכים את היד הזאת, גם סה"ר צריכים את היד שלנו בקמפיין לגיוס המונים שנועד לעזור להתייצבות העמותה ולהמשך הפעילות השוטפת של גיוס מתנדבים, הכשרתם לעבודה העדינה והמורכבת של שיחות, תמיכה באנשים אובדניים ועוד.
בישרא ממש לא חסרים אנשים שקולם לא נשמע מחוץ למילים, אשר נכתבות
מתוך דימום פנימי עמוק, ותחושה מערערת של חוסר שליטה. מתנדבי/ות סה"ר פנו
למאות מאיתנו ברגעים הכי שבירים ומפורקים, בחלק מהתגובות לא הצליחו לעזור
או עיצבנו עם התקווה שנראית כל כך רחוקה ברגעים כאלו. לחלק הממוזל הושיטו יד בדיוק ברגע שלפני
הנפילה. טוב שיש שם יד כזאת, זה יכול לקרות לכל אחד, בכל זמן. אף אחד, ואף
משפחה אינן חסינות.