כשמתחילה המערכה בהצגה כל השחקנים עולים, הקהל מריע, ההצגה מתחילה.
פעם ניסיתם לחשוב איך זה יהיה אם אחד השחקנים לא יגיע למערכה? פשוט יאחר ולא יעלה.. מה יקרה? איך זה ייראה?
יותר חשוב, מה הוא ירגיש? מה יעבור לו בראש? שהתחילה הצגה והוא לא נמצא על הבמה.
זה מה שקורה, אני מרגיש כאילו אני נותן להצגה להתחיל בלעדי, זה חשוב, זה טוב! אבל זה מעצבן אותי. אני לא יודע לאן זה יתפתח בדיוק כמו שבמאי לא יודע מה יקרה אם יתחילו את ההצגה בלי אחד השחקנים. כנראה שאני צריך לוותר אבל אני לא רוצה! אני רוצה להיות שם, להיות חלק מה"הצגה" המרהיבה הזו. נכון שמאוחר מידי ואין עוד סיכוי אבל זה מעצבן שבגלל הנסיבות האלה אני לא אהיה חלק. יש שיגידו שאני לא מסתכל בחצי הכוס המלאה ויש כאלה שיגידו לא נורא.. תגידו, להזיק זה לא יכול.
קטע שכתבתי ולא פירסמתי: גם הוא קשור לחלק שלמעלה.
היום, אחרי קורס, טיולים אי אפשר שלא להתגעגע לדבר הזה שנקרא מש"צים, לכיף הזה, לצחוקים האלה, לחברים האלה.
רק שם יש באמת חברים אמייתים שלא יעשו לך חשבון, אם אתה נחמד, מעצבן או לא, במקרה ותצטרף הם תמיד יהיו שם! גם אם לפני חצי שעה אמרת משהו שלא מצא חן בעייני השני.
אתה "תקוע" אם אותם אנשים, נכון לפעמיים זה ניראה בלתי נתפס להיות 10 ימים 24 שעות עם אותם האנשים אבל כולם כמוך, אפחד לא מסתכל איך אתה ניראה, מה אתה אומר, מה אתה לובש, כולם מסתכלים על הבנאדם האמיתי שבך! זה שרוצה לעזור, זה שאוהב ללמוד דברים חדשים, זה שנהנה לשמח אחרים, זה שמשתדל להנות מכל רגע. מי שלא אוהב אותו פשוט לא מתקרב, להבדיל מבית ספר, או כל מקום רגיל שמפיצים שמועות, אומרים דברים, גוררים ונגררים!
בהזדמנות הזו אני רוצה להגיד לכל המש"צים (המעטים) שקוראים כאן: תודה! התודה הזו שייכת לכל אחד ואחת מכם! תודה על תמיכה שצריך, תודה על עזרה שצריך, תודה על הקשבה, על חברות מדהימה, על כיף, על הכל!!
תוספת:
אני חושב שהחלק הזה הוא גם קצת שיעור לחיים לאנשים הלא מש"צים. עם כמה דעות נסתרות וגלויות
שבוע טוב לכולם,
נעם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
