הרבה זמן לא הייתי פה.. לא נורא, תחיו.
חיים זה הדבר המוזר ביותר שקיים. דקה אחת יש לך כוח לכולם, דקה אחרי זה אין לך כוח לאפחד,
שניה אחת אתה הכי רוצה משהו בעולם, שלוש שניות אחרי זה אתה כבר לא רוצה אותו.
הכל פתאום נגדי, לא יודע למה אבל ככה זה מרגיש. נגמרו לי הכוחות כבר! כל דבר שאני עושה נגמר רע! למה אני בכלל צריך את זה?
אז נכון שיש תקופות ויש תקופות ולכולם יש רגעים כאלה אבל זה לא מעודד!
נמאס לי.. מעצמי!!!
למה החיים שלי חייבים להיראות כאלה? מה עשיתי רע?
כרגע יש שני אנשים בכל העולם שיש לי כוח אליהם ושאני רוצה לראות אותם, לדבר איתם, לבכות להם, לחבק אותם.
אני בטוח ששניהם לא יודעים שהבלוג הזה קיים ובטח לא קוראים בו אבל בכל זאת, אלוהים, אתה יודע למי אני מתכוון - עשה משהו.
סליחה..
תודה..
לילה טוב,
נעם
נ.ב.
כבר אמרתי שאני חייב להחליף עיצוב?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
