מצד אחד אני קצת מתבאס ומצד שני אני נהנה מהימים האלה. אני מקווה שזה טוב יותר מאשר רע אבל אין לי דרך לבדוק.
אני רוצה עזרה שלא לגרור את זה למקום הרע אבל ממי אני אקבל אותה?
לא יודע מה ניסיתי להגיד בפוסט.
סופ"ש נחמד לכולם!
יום ראשון יום משוגע! תנוחו לפני [מי שצריך כמובן!]
כמעט בכיתי. אני לא רוצה שזה יגמר! ממש לא! השיר מסמל משהו? רומז שזה הסוף?!
~~~~
שנים אני ואת בתוך מלכודתיותר מדי ביחדבתוך אותה ביצההיום אני נוסע לאן אני לא יודעאל תבכי, אל תבכילכל סיום יש התחלה חדשהותמיד הפרידה היא קשהזה הוא הזמן זה היום זה הרגעהחופש קורא לי מכל הכבישיםזה הזמן זה היום זה הרגעהחופש קורא לי לצאת לחיים חדשיםאני ואת טובעים במערבולתסבוכים במעגל סגור בדרך בלי מוצאיותר מדי ביחדרגשות אשמה ופחדאל תבכי, אל תבכילכל סיום יש התחלה חדשהוכל דרך היא דרך קשהזה הוא הזמן זה היום זה הרגע...אין מחיר לחופש לא יקנו אותי חינםלא יקחו אותי בכסף אין שום כח בעולםזה הוא הזמן זה היום זה הרגע...
אש. חברות. אכזבה. קנאה(?!). ריצות. אוכל. חיבוק. הכרות. זמן. סדר עדיפויות. חשיבה. חשיבות.
אירגון. חישוב. תמימות(?!). אהבה. רצון. רגשות. בילבול. עירבוב. טענות. בעיה. אני. שלי. שלך. שלנו. פיתרון. אופק. שבירה. דאגה. שילוב. עזרה.
זה הסיכום שלי. אני רוצה לשמוע את דעתכם (ובעיקר של אלה שבילו איתי את היום הזה)
ואתם מוזמנים לכתוב את הסיכום שלכם.
תודה
למה לך מותר?
למה לי אסור?
מה זה משנה?
אני פחות טוב?
אני שווה פחות?
אני נחמד פחות?
אני מנסה להבין,
למה לך מותר ולי לא?
אני רוצה. זה קרה. אבל אחרי שלוש שניות נגמר. התגעגתי לזה, חיכיתי לזה אבל זה שוב נעלם. מה הייתה הבעיה אני יודע. היא נשארה? קיימת? למה לא פותרים אותה? מתי זה יחזור? רק את יודעת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
