In love

ממחר מאוד יתחשק לי לספור 14 ימים...

המבין יבין P:

אני מרגיש כאילו הכניסו אותי למקפיא.

ואני עייף. עייף מאוד מאוד, אבל משום מה אני לא מצליח להרדם.

אכזבה.

נו, מילא...

זזתי לעזור למאיה בשיעורים (תעסוקה).

המשך יום נהדר לכולכם :)

עריכה (1.2.08):

מתחשק לי להתחיל ספור :)

זה שיש לי אחות שהורסת לי את כל התוכניות,שלוקחת ממני את החברים

ושהדבר הטוב היחידי שהיא עושה זה לעצבן אותי, לא אומר כלום.

טוב, בעצם... זה כן אומר. שהיא מניאקית.

אז בגללה לי כואב הלב ולה (קארו)...?
לה כואבת הבטן, הרגליים והסנטר

(ובעצם גם הלב... הרי בגלל זה כל הדברים האלו כואבים לה עכשיו).

וכל זה פחות או יותר באשמתי ובאשמת מאיה.

אלוהים אדירים, אני כזה כושל.

מתי לעזאזל אני אצליח להראות לה כמה אני אוהב אותה?!?!

עריכה:
עכשיו אני מבין למה תמיד אמרו עליה שהיא מתוקה (המבין יבין).

נכון שזה נפלא להרגיש נפלא?

למרות שאני בכסאח מטורף על אחותי...
הדור של ימינו לא יודע להתנהג ><

"ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר"

ספר יונה, פרק ג' פס' 6.

לא יודע מה יש לי מהפסוק המסכן הזה...
אבל תחיו עם זה ;)

וואו... פוסט "ארוך".

יום נעים לכולם,

אביב.

אני חושב שאני צריך לחשוב מה לעשות הלאה...
הכל כבר לא נראה אותו דבר.

יפה לי ואני עדיין מאוהב, זה לא השתנה וגם לא ישתנה כפי הנראה,
אבל עד כמה שזה יישמע מוזר אם קראתם כל מני דברים שכתבתי כאן- זה לא הכל.
יש דברים אחרים שאני צריך לעשות. קריירה ועתיד והכל...

אני לא יודע ממש מה אני רוצה לעשות, אבל בשלב מסויים זה יצטרך להגיע.

אבל אתם יודעים מה? עד אז אני אתעסק בארבעה אנשים מדהימים שחשוב לי לשמור אותם קרובים אלי.
הם לא משפחה (למרות שהמשפחה חשובה לי) כי המשפחה תמיד לידי, גם אם אני לא רוצה בזה.
משפחה לא מחליפים, אבל החברים שלי יכולים להעלם ברגע וזה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה לי עכשיו.

אז עכשיו אני רק עוסק במחשבות.
ובמחשבה שניה- העתיד והעבר לא אמורים לעניין אותי.
אני צריך להתעסק בהווה וזה הכל.

המשך שבוע נפלא לכולם,
אביב.