In love

אני פשוט קורס תחת העומס הזה. נשבר לי מכל הבגרויות האלה, אני לא צריך את זה.

אני עייף, אני עצבני, הראש שלי מתפוצץ ואין לי כח לכלום.

די! כמה אפשר?

ויפה שלי, אני מצטער שאין לי זמן... מתגעגע אלייך.

עשיתי לקארו הפתעה ולקחתי אותה לסופשבוע בצימר בצובה.

היה מדהים, לא שציפיתי למשהו אחר. אני אישית ממש נהנתי.

בבוקר לא הגעתי לבצפר, נסעתי לקחת את המפתחות מוקדם.

אני לא חושב שהיה נחמד אם היינו מגיעים לקבלה ומחכים שם עד שנקבל את המפתחות, זה פחות מפתיע.
יצאנו בסביבות חמש אחה"צ ביום חמישי, העיניים שלה היו מכוסות כל מהלך הנסיעה.

כמה מדרגות קטנות עד לחדר (וזה מה שנקרא "לסמוך על מישהו בעיניים עצומות") והגענו.

הורדתי לה את הכיסוי, היא הייתה ממש מופתעת. כל כך שמחתי לראות שהיא אהבה את ההפתעה.

אני עוד מתלבט אם לספר מעבר או להשאיר את זה רק לחברים.

תחליטו בשבילי אתם.

הרבה מאוד פעמים אני מתלונן על זה שגיל 18 זה חרא.

אני לא אגיד עכשיו שלא כי כן יש בזה כל מני דברים מעצבנים, אבל הל"ג בעומר הזה גרם לי לאהוב את הגיל הזה...

ממש לאהוב אותו. ממש ממש אפילו. אני אוהב להיות חוקי, זה נחמד. אני אוהב את זה שיש לי רשיון, זה אפילו יותר נחמד.

הייתי מת לכתוב פה למה אני כל כך שמח, אבל יש לי חששות לגבי אנשים מסויימים שלא אמורים לדעת על זה עד ל"ג בעומר.

וואלה, יפה לי.