אחד בלילה ואני יושב ליד המחשב ומנסה לעלות איזשהו רעיון כללי או כוון לחשוב עליו.עכשיו שזה הזמן להתחיל לחיות את החיים ולהתפתח כאישיות דווקה ניראה לי הכי מתאים והגיוני לחזור אחורה בזמן 3 שנים לפחות . יותר מנוסים ממני ומבוגרים הזהירו אותי מהתקופה הזאת ואני צחקתי עליהם ואמרתי שלי זה לא יקרה. כמה מוזר הם צדקו. תחושה של ריקנות ממלא אותי כל יום מחדש. וחוסר רצון לעשות משהו קובע כל יום רף חדש.
הזמן עשה את שלו. אלו היו קרובים התרחקו...... ואלו שהיו מרוחקים נעלמו בכלל.
בשלושת השנים האחרונות מחקתי מחיי כמות ענקית של אנשים ולא מצטער על זה לשניה....
אפילו עכשיו אם כל התחושה של ריקנות הייתי מרחיק ממני עוד כמה. כי לא חבל...... זה לא אותם אנשים שפעם היו שמחים עם מה שהיה להם.. עכשיו הם מחפשים בכל דבר אינטרסים אישיים. אנשים רדודים.
מלפני 3 חודש הכרתי אנשים חדשים ומאוד מעניינים אבל בעיית מרחק הרסה גם את הקשרים האלו. רק על 1 מהם אני מצליח לשמור ומתכוון לשמור כמה שיותר.
אני אמור לקום עוד 4 שעות ואין לי כח ללכת לישון ואין לי כח לכלום.
היום אמור להיות יום הכי טוב שיכול להיות לי בחודש האחרון עם כל התחושה של ריקנות.
ים , על האש , אנשים שאני נימצא איתם כבר 3 שנים... משחקי כדור על חוף הים . אחרי זה אני נוסע אליה ...
דבר הכי מצחיק ואבסורדי שאנחנו מכירים כבר 10 שנים ואני מרגיש איתה הכי פתוח בעולם והיא בשבילי הכל .ולמרות זאת שומר ממנה את 2 הסודות הכי גדולים שלי.....
ולא יכול לספר לה כי אני יודע שזה יהרוס את כל מה שבנינו עד עכשיו......... או שאני משלה את עצמי כבר 10 שנים והגיע הזמן לתת לעצי כאפה ולהתעורר מכל הסרט שאני חי בו.
כל הקשר איתה מצד אחד החזיק אותי ברגעים הכי קשים של החיים ומצד שני פגע בי הכי קשה שיכול להיות.
הראש מתפוצץ מכל הרעיונות שנכנסים לתוכו כנגד רצוני . לא יודע איך אני אשרוד את החודש הזה. ומה יהיה אחריו . אולי אני מצפה מעצמי יותר מדי והגיע הזמן להנמיך את הציפיות או בכלל להוריד אותם לאפס... אולי זה מה שיתן לי את הכח לרוץ איתו קדימה עד לקו הסיום בלי להרים את הראש ובלי לחשבו יותר מדי.
יותר מדי החלטות שגויות ! למחוק הכל מהזיכרון......
וגם את האנשים הכי חשובים....... :\
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
