כן, אני יודעת שאני מזניחה, אבל לא ממש אכפת לי.

לא אכפת לי מכלום.

הגזמות.

כולם מגזימים, אין לי כוח.

פשוט אין לי כוח.

מחר, אני נוסעת לסבתא וישר משם לסבתא וסבא.

מסתבר בכלל שהם לא ידעו שאני באה אליהם.

אתם מבינים?!

מזל שהיתקשרתי.

התחלתי לעבוד המון במזנון.

אני ממש נהנית שם,

יש חברה טובה, אנשים טובים ומצחיקים.

קוראים לי מלא פאדיחות, אבל אני מסתדרת, אני לומדת, מפנימה וממש נחמד.

הביאו לי היום טיפים, אסור לנו לקבל טיפים אבל ממש רצו שאני אקח.

בסך הכל הביאו לי 20

אבל אז ראו שמביאים לי טיפים,

ואסור שיביאו לי טיפים, אז הכנסתי הכל לקופה .

היום שעבדתי היה ממש מצחיק.

אני הייתי בקופה בגלידה, ומישהו בא ורוצה לשלם.

סבבה,

הוא הראה לי מה הוא לקח (גלידה, שני כדורים)

ואז הושטתי יד כדי לקחת את הכסף והוא שם את הגלידה ביד שלי.

זה היה ממש ממש מצחיק XD

ובכלל מתנדב אחד מהקיבוץ שעבד, כל הזמן בא אליי והיה ממש נחמד,

הוא חפר לי בספרדית, ניסה ללמד אותי ואני לא הייתי מרוכזת.

בגלל שעבדתי בגלידה, אז יש לי מין חולשה כזאת לאכול עוד ועוד.

יענו, לא כדורים, כפית קטנה כזאת.

אז כל פעם שהוא בא הוא ראה אותי אוכלת והוא פשוט התפקע מצחוק כל הזמן ואני צחקתי.

לקחתי לימונענע, וזה היה לי ממש חמוץ (וטעים) אז עשיתי פרצוף כזה, והוא הסתכל אמר: "גיב מי דיס"

נתתי לו בכפית כדור. הוא פותח פה. (לבן זונה הזה יש עגיל בלשון) ועשיתי לו אווירון.

אוייש. הוא כ"כ הצחיק אותי.

בכלל, אני יותר אוהבת את המתנדבים על האנשים בקיבוץ.

למתנדבים יש חוש שישי, איך לגרום לי לאהוב אותם.

הם הרבה יותר נחמדים מאשר האנשים בקיבוץ. (אולי בגלל שהם לא יודעים מי ההורים שלי)

סתם. בצחוק.

אני חולה על ההורים שלי

כןכןכן, אמא עכשיו בארהב והיא מביאה לי שימלה מבילה בונד וגופיה מבלה בונד.

פעם שעברה שהיא הייתה שם היא הביאה לי שני ג'ינסים גופייה, וIPOD

ואבא ממש נחמד.

היום שראינו כוכב נולד הוא פשוט היה מרוכז במסך.

יכולתי להיתפשט והוא עדין היה מרוכז במסך.

נכון יש את הערסים האלה שמגדלים רק בזרת ציפורנים?

הגעתי למסקנה שזה ממש מגניב.

ממש ממש אפילו.

נכון, אתם ערסים מסוממים אבל אתם עדין מגניבים.

טוב אתם לא, אבל מה עם בנות יתחילו עם זה?

זה גרוע. זה מכוער.

עזבו, רק בנים.

אבל, לא ארוך מידי.

שעבדתי היסתכלתי לכולם על הידים לראות למי יש.

לחצי מהנהגים יש.

מוזרים!!

אתם עובדים זרים!!

אני מתחילה להתחרפן,

שמעתי בMP ואני פשוט התחלתי לרקוד, להוציא הכל ולצרוח.

שרתי בקולי קולות וזה היה כיף

אמא התקשרה.

בשעה כזאתי D:

טוב, כבר מאוחר.

ויש לי מחר טיסה.

אז חבריה, כתבתי פוסט, ולא תכננתי אותו מראש, נתתי לכתיבה לכתוב.

ילדה אוטיסטית שכמותי.

אגב, אני ממש אוהבת אותכם