התחלתי להרגיש דברים.

דברים שלא הרגשתי קודם. גם טובים וגם רעים.

אנשים שחשבתי שהם איתי, פגעו בי בצורה כלשהי.

אנשים שלא חשבתי שאני יאהב אותם או שאי פעם יהיה קשר עכשיו הוא מתחיל להיקשר, שזה ממש מפתיע.

וגם אנשים שלא חשבתי שאני יחשוב עליהם פעם פתאום אני מתחילה לחשוב.

הייתי בקייטנה וקראו לי דברים נורא מוזרים ומשונים גם לטוב וג לרע.

פתאום הרגשתי שאיש מסויים מנסה ממש להתקרב אליי ולהיות איתי.

אולי הוא רוצה איזה קשר, מערכת יחסים?

באמת, ניסו כל הזמן להיות איתי לדבר איתי, כל הזמן הציעו לי דברים.

הרגשתי מאוד מוזר.

לא האמנתי שממני, שלי יעשו דברים כאלה.

אבל ההרגשה הכי מוזרה שלי, אני מתאהבת. אני חושבת.

לא, אני לא חושבת שאני יודעת. אני אוהבת אותו.

רוצה אותו. לעצמי.

איש, אני באמת אוהבת אותך

הוא אמר לי משהו אחד. משהו אחד.

חייך אלי חיוך אחד וידעתי את זה.

ראינו טלוויזיה ובטעות נשענתי עליו, אמרתי לו סליחה הוא אמר זה בסדר פינה לראש שלי מקום, כאילו להישען עליו ונשענתי. ואז הוא כאילו עטף אותי בזרועותיו, זה היה ממש נעים, ממש מביך אבל בכל זאת.

אולי יצא מזה משהו?

לא. לא נראלי.

בקרוב יהיו תמונות מהטיול.

וניראה לי שאני אחזיר את הבלוג ללא פרטי.

לא יודעת.

עכשיו אני מרגישה כאילו אני כותבת יומן ואנשים מידי פעם קוראים. 

עם הם חושבים שזה מעניין הם קוראים ועם לא אז הם לא.

אני יעשה את הבלוג פרטי פרטי פרטי.

כן

ככה אני באמת אוכל לפרוק הכל ויש לי מה לפרוק.

אני לא צריכה תגובות שיגיבו לי על הבלוג הפרטי.

אני את האמת אפילו חושבת שזה מזה מיותר ומפגר.

שיהיה.

החלפתי עיצוב. העיצוב הקודם כבר חפר לי במוח.

אני יודעת שזה ורוד והכל אבל זה חמוד, אז זהו (:

עריכה,

אני מוסיפה תמונות חמודות.

אחת של לאקי שהיא מלוכלכת ממש ושנייה שלי שלא יודעת, ממש אהבתי אותה.

וכן, בסוף החלטתי לעשות את הבלוג פתוח.

וזה בגלל שאני מרגישה מטומטמת שאני כאילו מדברת אל מישהו.

עזבו , אני מטומטמת

עוד דבר, בתעודה כתוב לי שאני בהקבצה C באנגלית.

במכתב ששלחו לי כתוב שאני בהקבצה B