קינה לך

"לא ידעתי מה שהחווה איתך"

חשבתי שחברי קנו לי אותך ,סתם כך,

אהבו אותך.

את היית כה נפלאה,

פרחונית וחייכנית,

מלאת חן וגיל,

אך משהו ממני לקחת

שמלת כלולותי,

מי חשב, מי ידע,

כל חג אני חושבת,

אולי השנה,

הינה חג החריות,

האביב כבר הופיע,

עוד שנה חלפה,

ואני קלועה עם הצלקת הטרופה.

שמלת כלולותי,

שמלה יקרה,

לו רק יכולת להתריע לי,

על העתיד הבא

בחלומותי אני תופרת

אותך בחזרה,

ואני יכולה ללבוש

אותך, הקרועה.

לא,לעולם,

לא אשוב להיות כמותך,

שמלה יקרה,

החבורות יגלידו בבוא הצדק,

ואת תהיי רעיתי היקרה

שהדבר בגללי לא קרה.

ואז אתפורך ואלבשך אהובה .