לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעוז צור ישועתך...


ואלה הם חיי בזמן האחרון יכול להיות יותר טוב יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה מי הבא בתור ומי בתור הבא?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

המשפחה שלי


אהלן מתן,

אני יודע שבסופו של דבר היחיד שאני כותב בשבילו את הדברים האלה זה אתה.

אז לפני שאני יתחיל...במה אתה לא יודע עליי-יש לציין שמה שאתה כן יודע עליי, לא הרבה אנשים יודעים עליי.

אולי ערן בן משה, אולי משה יהודה, ואולי משה ברחק.

אבל קשה למדוד ידע במספרים.
טוב, אני לא אחפור לך יותר מדי, או לכם, אם בכל זאת ייכנסו לפה אנשים סקרנים.

 

אחותי מעיין בת 23 והיא ברמנית+מאבטחת+סטודנטית באונ' הפתוחה (ליד קניון מלחה).

היא לומדת קרימינולוגיה והולכת ליהיות קצינת משטרה (תמיד היא הייתה קשורה לאבאל'ה).

היא מאבטחת כמעט מדי בוקר במתחם עיתון הJERUSALEM PSOT'S.

והיא מברמנת לפעמים באחוזה ולפעמים במקומות אחרים(זה בר אקטיבי).

 

אחותי מעיין היא לא פרחה לא ערסית לא פריקית ולא סטלנית.

היא ילדה נורמלית ורגילה, די נאה אבל לא כוסית, היא נחמדה אבל גם עצבנית לעיתים, ואת זה חוויתי על בשרי.

אחותי הייתה באסון ורסאי כמלצרית אבל ניצלה כיוון שאחד האורחים שלח אותה להביא שתייה והיא הייתה במטבח כשמרכז האולם קרס.

מיד הגיע אלייה כתב של גלי צה"ל אבל היא לא רצתה לדבר וימים רבים לאחר מכן שהתה בטראומה ולא הצליחה להירדם.

אחותי מעיין ואני יחסית קרובים ומבלים לפעמים ביחד בקניות וכו', והיא האחות שאני הכי אוהב למרות התקפות עצבים שלה.

 

אחותי אביה בת 17 תלמידה באורט רמות, כרגע שובתת - אחותי אביה סתם שמנה, פרחה, שטחית, ויש לה לפחות פנים יפות, ככה שאולי יום אחד היא תוכל ליהיות כוסית ולמצוא גבר עשיר. בינתיים היא סתם שמנה. היא כנראה מעשנת,

היא שומעת דיכאון עם חברות, וכל מה שמעניין אותה זה איך ליהיות רזה ואיך ליהיות מקובלת יותר.

התקווה אצל אביה זה שהיא הייתה ילדה טובה מאוד לפני כמה שנים והיא גם מאד חכמה והוציאה ציון הכי גבוה במשפחה במבחני הדסה בכיתה ח'. היא התקבלה לבויאר אבל העדיפה אורט רמות והתקווה היא שההתנהגות הזאת הינה אופיינית לגיל ההתבגרות וכנראה תחלוף עם הזמן..כמו אצל כולנו.

 

אחי נס- נס הוא שחקן כדורגל טוב בבית"ר גבעת זאב, שיחק שנה שעברה בנערים ג' בבית"ר, והיה בהרכב.

השנה חלה ירידה ביכולתו עקב הדרדרות באורח חייו הספורטיביים וחשד לשימוש בסמים(סתאםםם).

הוא כמו אביה מושפע מהסביבה ונחשב לערס מסריח בגבעת זאב והוא גם לא לומד טוב למרות שאינו דבע.

הוא לומד באורט רמות ואני ממש לא מסתדר איתו, שונא את ההתנהגות והאופי הדוחה שלו, וסולד ממנו.

מנס לא ייצא כלום בתחום הלימודים אבל לפחות הוא אוהב כסף ועובד מגיל צעיר אז אולי ישתלב בעסקים בעתיד או יפתח עסק.

נס נחשב לכבשה השחורה של המשפחה והוא די קשור לאבא שלי.

 

אמא-אמא שלי ששמה בישראל הוא כמובן ברוריה(אשת רבי מאיר בעל הנס הצדיק שקבור בטבריה עיר הולדתה).

אמא שלי בת 47 ואני קשור אלייה מאוד מאוד יותר מכל קשר אחר של אם ובן.

אמא שלי מדברת איתי כל יום לעיתים מספר פעמים ביום, ולמרות תאקלים רבים בעבר ומכות בטוסיק וברגליים, אני אוהב אותה מאוד ומעריץ את האסרטיביות והחוצפה החיובית שלה.

לא פגשתי מעולם אישה עם יותר ביטחון עצמי מאמא שלי. היא נחשבת למסמר הערב בחברות שלה, יש לה חוש הומור מטורף והיא מצחיקה ברמות של חנה לסלאו, מבשלת כמו אהרוני, ובכלל, אמא נפלאה.

אמי עובדת כגננת בגבעת זאב חצי משרה, ומטפלת בבעיות הבית בזמנה הפנוי.

 

אבא-מוטי-אבא שלי הוא הדמות היציבה והמכובדת בבית. הוא בן 54

למרות שהאמא היא הדומיננטית. ההורים שלי ביחסים טובים בדרך כלל. פעם בכמה זמן הם רבים אבל בשגרה הם מתנהגים כמו זוג נשוי. אבא שלי היה קיבוצניק ברמת גולן , מפקד טנק בשריון, נהג של ביבי נתניהו וחבר שלו בשגרירות ישראל בוושינגטון, התגייס למשטרה, היה קצין חקירות מהטובים והידועים בירושלים, הופיע בשידור חוקר לצד רפי גינת ששאל שאלות ואבי ענה לו והנחה את הציבור לגבי האירוע,  פיקד על מקרי רצח רבים, ועבר לאגף התנועה-בו הוא נמצא 10 שנים ואחראי על נושא תאונות הדרכים ושלילת הרשיונות לנהגים.

לפני 7 שנים חלה במחלת "בירגר" מחלה של מעשנים, והיו אמורים להוריד לו את הרגל ולהשים פרוטזה.

דוקטור הנר מביה"ח עין כרם הציל אותו ולבסוף רק 2 אצבעות נקטעו לו והיום הוא לוקח כדורים ומתפקד באופן מלא.

אבא שלי קשור לאחים הקטנים וגם למעיין, אבל אוהב גם אותי מאוד (איזה ייצור אני) ובגלל שאני הכי קרוב לאמא נדמה שהוא מעדיף את האחים האחרים...אבל רק נדמה, כן..?

הוריי התגרשו מיד לאחר הבר מצווה שלי לפני 8 שנים בערך. לא לקחתי את זה קשה כי זה היה מובן מאליו שנים קודם לכן.

בסך הכל הבית שלנו אינו מקום של פלורליזם ואהבה חופשית, ורוב הזמן תשמעו צעקות וריבים, אבל עדיין יש בו ייחוד ויופי, ומשפחה שכזאת אין בשום מקום אחר. רק אצלנו יושבים בארוחת שישי וכל אחד יורד על השני עד שלפעמים אבא שלי יורק את האוכל מרוב צחוק. יש לציין שאמא שלי היא הליצנית הכי גדולה ומצחיקה את כולם בדרך כלל..

 

עכשיו אני אכתוב קצת על עצמי..

אני נולדתי בירושלים בגיל 6 עברתי לשנתיים בטבריה.

חזרתי בגיל 8 ולמדתי ביסודי+חטיבה בגבעת זאב.

החברים הטובים מהיסודי היו אלון יוסף, ארז סולטן, גיא בגלר, מתן יעקב, עידן סלע(היום זמר מפורסם), ואריה מור.

בתיכון כולם הלכו לאורט רמות ואני לא התקבלתי, הגעתי לאורט נביאים, ולאט לאט נותק הקשר, גם בגלל שוני בינינו.

לאחר זמן קצר הכרתי את ערן ויחד הקמנו חבורה חדשה לגמרי שכללה אותי,את ערן, את אליאור מוסן לוי,

את משה ברחק(מוכר כ"צב") ושי בירן.

התגייסנו לצבא משה וערן לנח"ל. משה יצא אחרי חודשיים וערן יצא באימון מתקדם, ואני סיימתי מסלול.

תו"כ השירות הכרתי את משה יהודה, שדרכו הכרתי את מתן חאוי, ומשם הדרך לבלוג הזה... ארוכה, אך לא משעממת.

 

שאלות, מענות, ת"ש, מין, כלכלה..?

נראה לי שעברתי על הכל..

שיהיה לכם אחלה יום (-:

נכתב על ידי , 7/12/2007 00:39  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



יום הולדת שמחAvatarכינוי: 

בן: 39

MSN: 



תמונה




74
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , ספורט , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMuzzz אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Muzzz ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)