**כן,רעיון נורא טוב,עכשיו גם סבתא באה..היה לנו כל כך משעמם...שחסר לנו אותה.
"בקצב כזה....יכולתי כבר לעשן משהו כמו 69 סיגריות"
לדעתי...היא מסוגלת בכל קצב לעשן אפילו יותר....חשבה לעצמה איימי והגבירה את מעשייה..הכניסה את היומן לתוך תיק צד,נעמדה במקום והסתכלה על לינדה.
"יופי....בעצמך תפרת את התיק הזה?.." היא שאלה את איימי לי...לא כאילו התעניינה אלא כי פשוט בא לה לדקור את הילדה.
או...למה זה נראה קנוי ב 60000 לירוט?...
"כן..." היא לא הוסיפה עוד מילים...
"איזה יופי,את נורא מוכשרת...אולי במקום החדש תתפרי להם סדינים..." היא צחקקה...מליסה קיבצה עיניים והסתכלה על איימי....הילדה הבינה את הרמז....
"כן,אין בעיות...ואז אני אשלח אותם עלייך.."
היא החזירה לה באותה ההתקפה...
"למה שלא נלך....? בקצב כזה,היית יכולה להספיק לעשן כבר מליון סיגריות..." היא חייכה
"אייימממממממי אל.."..היא לא הספיקה לסיים את משפטה...
"גברתי הנהג הגיע" הודיע ליאו...
לינדה הסתובבה ויצאה מהחדר...איימי לי ומליסה גם כן...הילדה צחקה...ליאו לקח את לינדה ביד ועזר לה לרדת במדרגות...
מסכנה הזקנה....מה היא הייתה עושה בלי ליאו?..נשארת לנצח בקומה הזאת?....היא לא באמת מתקשה לרדת במדרגות..כולה בת 58...חשבה איימי.
ליאו פתח את הדלת של המכונית והיא התיישבה במושב מקדימה...הנהג יצא,לקח מאיימי את התיקים שלה ושם אותם בבגז'
"זה בסדר אדוני,התיק הזה איתי,הוא לא יורד מהכתף שלי..."
אמרה איימי לי לנהג כשהוא ניסה לקחת את התיק....
הוא הסתכל עלייה חייך..וישב במכונית.
"בואי כבר,את כל כך איטית"...אמרה לינדה לילדה
מהחלון....איימי נכנסה למכונית והם נסעו מהר.
"תפתח את החלון..."
היא אפילו לא ביקשה היא ציוותה על הנהג...
"יש לך אל הדלת שם ידית...תסובבי אותה...ואת תפתחי בעצמך..." הוא ענה לה...והמשיך להסתכל על הכביש...
איימי התבוננה על כל מה שהם עברו בדרך...
היא נורא התרכזה בזה...ולא הורידה את עינייה....
לינדה המשיכה לקטר על החלון...
"תפתח אותו כבר,אני לא מבינה בזה...."
הם התווכחו הרבה...ולא היה כוח לזה....
הם עברו ליד בתים...יפים..של אנשים עשירים כמובן....למה איזו משפחה נורמאלית אם ילדים נורמאליים..או עדיף בכלל בלי ילדים אם בית נורמאלי לא יכולה לאמץ אותי?...חשבה ושאלה איימי את אצמה...
עינייה התחילו להיעצם...וכנראה שהיא נרדמה...
***
"בואי עליי ילדה יפה שלי...."
אמא משטה את ידיה לילדה קטנה...הילדה בכתה...מסביב הכל היה שחור..לא היה מובן איפה הן היו....לילדה היה שיער קצר ושחור שחור...כמו לשלגיה....היא רצתה משהו...אבל היא לא קיבלה את זה...לאמא היה פרח בשיער...היא הייתה בשמלה לבנה..ארוכה...כמו כותונת לילה.
פתאום הופיע אור...מלמעלה...האימא לא הספיקה לקחת את הילדה ביד אפילו...והיא נעלמה..ביחד אם אותו האור.
***
איימי פתחה את עיניה...וניגבה את הדמעות...
היא החביאה מליבה,שבחלומה זאת הייתה היא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
