So come in my cave And I’ll burn your heart away
Come in my cave And arrest me for my mistakes |
| 9/2009
יש גבול עד כמה אפשר להתבטאות
And the crowd goes wild!
And the camera makes you seasick!
God it's so sweet of you and you know I'm proud
And the car bomb tick ticks with the same sound
Its the same sound
With the same sound...
באמת שאני לא מוצא מה לכתוב פה, כתבתי כבר איזה 3 פוסטים ומחקתי אותם כל פעם כי זה פשוט משעמם, פשוט אין על מה לכתוב, אם אני כותב שירים אז בבלוג לא הולך לי ואם אני כותב בבלוג אז בשירה לא הולך לי, כניראה שלהתבטאות יש גבולות.
בקיצור ולעניין, שנת הלימודים התחילה ואני כבר מרגיש שאני מחפף בלימודים, אני כן מכין שיעורים אבל אל כל תרגיל, אם אני רוצה להצליח בבגרויות השנה אני חייב להשקיע יותר.
בואו נגיד שהציונים שלי בבגרויות לא היו בשמיים, ואני באמת רוצה להצליח כי אני כבר מתחיל לחשב את העתיד, אם אני רוצה להתקבל ליחידה טובה בצבא (אני מקווה לטייס או להיות פרמדיק בצבא) אני חייב להראות נכונות לרצינות והשקעה, גם בכושר הגופני שלי אני חייב לחזור לתאמן, להשקיע להשקיע להשקיע.
אני ממש אוהב את השעה הזאת בין ארבע וחצי לשבע וחצי אחרי צהריים כשהשמיים מאדימים ואני יושב מול המחשב עם חלון פתוח ויש בריזה כזאת על הפנים והכל נוח, וגם אם אני סתם יושב ובוהה, האווירה בשעה כל כך נוחה שזה אפילו לא משעמם, אני גם אוהב את השעה הזאת כי יש לי זכרונות מתוקים ממנה, לא משנה אם מי בילתי בשעה הזאת ומה עשיתי הכל היה כל כך טוב, בחיים לא רבתי עם אף אחד ברגעים האלה, כשאני חושב על זה, זה ממש מוזר אפילו לא עם אימא או אבא, אני זוכר את השמיים כשאני עומד על המרפסת.. בעיקר בחורף אני זוכר שמיים אדומים כאלה שמשתלטים על שמיים כחולים ויפים ויש אוויר ממש קר, וגם בקיץ, כשפתאום גל אדום שוטף את השמיים, בקיצור זאת השעה הכי טובה ביום.
כמו שאתם רואים אני כותב מהתמכרות ולא מתוך איזה עניין של כמה שהחיים שלי מעניינים אבל אני מקווה שאתם תסלחו לי כן?
תהנו מכמה תמונות שלי..
God it's so sweet of you and you know I'm proud
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
