כשבא לי לברוח.

בשנים האחרונות החברים שלי הצליחו למחוק ממני את הסטיגמה והרעיון של "חברים זהו עם בוגדני" והיום הם החזירו את זה חזרה.

יש לי חבר, שבוא נגיד הוא מחשיב את עצמו לגיטריסט ומדבר על עצמו יותר מידי,

אבל הוא לא אוהב לנגן וכשהוא תופס את הגיטרה, לפי דעתי זה לא משהו.

אנחנו תמיד מפרגנים אחד לשני,

הוא מנסה לחכות את צורת הנגינה שלי ואני מנסה לעזור לו,כבר כמעט שנה שזה ככה.

ובדיוק לפני חצי שעה הוא התפאר בכמה חברות היו לו...

ואני כזה חשבתי לעצמי בקול "נו מתי תהיה לי חברה שיהיה לי טוב איתה" והוא פשוט התחיל להסתלבט עליי בהכי מגעילות שיש

ואמר בקול "חהחה אפעם" או משהו כזה ><

פה האימון נשבר, כאילו, היה בינינו איזשהו הסכם בילתי כתוב כזה שבנוי על אתיקה.. למה לשבור אותו ><

פשוט התאכזבתי ונעלבתי.

אני לא הולך לשבור את ההסכם מהצד שלי כי אני לא יורד לרמה הזאת.

גם ככה כל מי ששומע אותו שקצת מקצועי ישר דוחף אותו הצידה ולוקח אותי.

אז שיהיה לו בכיף. באמת.

איכזבת בן אדם, איכזבת.