לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הגיגית של ימית




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2008

יש בי צד ערסי שלא ידעתי עליו?!?


 

הרבה דברים קרו מאז הפעם האחרונה שעדכנתי:

קיבלתי 70 בהיסטוריה (אני חכמה חח) ימי הולדת של אנשים מבחנים והרבה שאני לא זוכרת.

 

יום שני : (אתמול)

 

צבענו את החדר שלי ושל אחיות שלי שלהן בצבע סגול לילך ושלי בצבע כחול-תכלת (זה יצא מזה יפה ), בגלל שהוצאנו את כל הדברים מהחדרים הבית שלי מזה מבולגן.

 

יום שלישי ( היום )

 

היינו אמורים לא לבוא שעתיים ראשונות בגלל שהמורה עבר ניתוח אבל באנו לשיעור לשון בשעה השניה במקום שנבוא מחר (יום רביעי), אז המורה חפרה לנו כמו שרק היא יודעת לחפור וגם צעקה עלינו.

 

בשעה השלישית היה תרגיל ירידה למקלטים אז אני ומיטל נכנסנו מתחת לשולחן והיו ילדים שהתחילו לצעוק עלינו ועל כל מי שנכנס מתחת לשולחן מה אתם סתומים מה אתם נכנסים מתחת לשולחן וזה ואז הם נכנסו גם (חח איזה סתומים ), אחר כך ירדנו למקלטים (לפי קצב הירידה של האנשים אם באמת היו יורים עלינו טילים כולנו היינו מתים ) והיה כל כך מחניק שם אבל אחרי 15 דק' יצאנו החוצה לאוויר הצח, הלכנו לכיוון השמש ואז המורה לסוציולוגיה קלטה אותנו אז עשינו כאילו אנחנו לא רואים אותה ולא שומעים אותה אבל זה לא עבד היא אמרה לנו לעלות עוד 10 דק' לאולם כנסים לראות את הסרט האושפיזין (הסרט הכי משעמם בעולם ) וכשנגמר הסרט (אחרי שעה + מרדימות ) יצאנו החוצה וראינו אנשים ממגמות ביולוגיה ופיזיקה עם בלונים כאלה משקיות בידיים שאמורים להיות בלונים פורחים אז נשארנו לראות אותם מעיפים את הבלונים.

 

כשהלכנו הביתה אני, שלהבת, דור, בת דודה שלי ירדן, חברה שלה סיוון ובן דוד שלי דניאל, פגשנו את אחותי עם 3 חברים מציקים שלה והם התחילו להציק, אחרי 5 דק' של הליכה אחד החברים שלה זרק עלי גולגלך (חחחח דבר עגול שבא מעצים) על השיער ואני חטפתי עליו עצבים כמו אני לא יודעת מה התחלתי לצעוק עליו וזה, ובן דוד שלי הביא לי אבן (רציתי לזרוק עליו משהו) אבל לא התפתתי אז זרקתי את האבן לצד והבאתי לו (לילד המציק ) צעקה למה מי אתה ?!?!   חחחח זה יצא לי בקול הרגיל שלי ובאמצע התחלף לקול דק וצווחני בגלל שלא הצלחתי לא לצחוק ואז כל הדרך הביתה צחקתי (וצחקו עלי) על הקול שיצא לי והייתי בהלם  שהוא הצליח לגרום לי לצרוח עליו כמו מטורפת בסגנון של ערסים (זה אף פעם לא קרה לי ) ולא רק לצעוק כמו ערסית לצעוק על מישהו שהוא לא מהמשפחה שלי.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 8/4/2008 13:14  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 33




413
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לyami mami אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על yami mami ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)